אילת השחר/בבא מציעא/נט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png נט TriangleArrow-Left.png א

דף נ"ט ע"א

אל דמעתי אל תחרש. לכאורה מאי ראי' דגם אחרי החורבן מועיל תפלה בדמעות דאולי זה מיירי רק לפני חורבן. ויש לפרש הראי' דשערי דמעות לא ננעלו אפילו שחרב המקדש הוא משום דמפסוק דאל דמעתי אל תחרש יש ראי' דכח תפילה שהיא בדמעות מועילה יותר, וכיון שכן בפסוק דכתיב שתם תפלתי מגלה רק דתפלה לא מועלת, אבל לגבי דמעה לא גילה הכתוב דנסתם השער וממילא כדקאי קאי. והראוני מש"כ בזה במהר"ם שיף.


רש"י ד"ה ר"א מטהר. שאין זה כלי חרס אלא בנין כעין כלי גללים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה. מה שכתב בנין אינו מובן דהא כלי גללים אינו משום דהוי בנין, ובשטמ"ק הביא בשם תלמידי הר"ף וכן בחי' הריטב"א החדשים בהעתיקם לשון רש"י לא נזכר בנין, וכנראה שזה תיבה מיותרת. והביאור בדברי רש"י הוא דהנה מבואר ברש"י דגם תנור צירוף כבשן קודם, ומשמע דלא סגי במה שיסיקנו לאפות סופגנין, והר"ש בפ"ה דכלים דן בזה ולבסוף הוכיח דלא בעי צירוף כבשן וסגי בזה שיסיקנו שיעור כדי לאפות בו פת סופגנין, ורש"י דס"ל דכל תנור דיש לו דין כלי חרס הוא משום דהי' לו צירוף כבשן, וכאן נהי דלהחתיכות הי' צירוף כבשן אבל להחול הא לא הי' צירוף, וכיון דע"י ההיסק לבד לא סגי להיות לו דין ככלי חרס נמצא דלהחול א"א להיות לו דין ככלי חרס רק כלי אדמה, וכיון דבלי החול הא אינו כלי וזקוקים להחול שיצרפם, נמצא דאין לכל התנור דין כלי חרס מחמת החול שבהם שדינו ככלי אדמה.

ובתוס' ושאר הראשונים מפרשים דמחמת דמפסיק החול בין חוליא לחוליא וכיון דלכל א' אין דין כלי בפנ"ע ואין דין חיבור להחתיכות נשארו כחתיכות נפרדות. והנה התוס' מביאים מהא דהרחיק את הטפילה ונתן חול או צרור דהתם לכו"ע אינו מקבל טומאה. ובמהר"ם שיף ביאר דכונתם בזה להוכיח דאין החסרון מחמת דהחול אינו מחבר ונשאר חתיכות, דהא אדרבה בלי החול הי' חיבור ע"י הטפילה וכמו דחזינן התם דאם מירחו בטיט טמא משיסיקנו לאפות בו סופגנים וכן בהרחיק את הטפילה דטהור משום דהרחיק, הרי דאם לא הרחיק היתה הטפילה מחבר את החתיכות והי' מק"ט, והא דאינו מקבל לא משום דאין החול מחבר אלא אדרבה החול מפסיק, [ולדברינו אפי' אם צריך צירוף כבשן לפני ההיסק, מ"מ הטפילה היתה מחברת החלקים והם הא כבר נצרפו בכבשן והי' סגי בהסיקו לאפות בו סופגנים אלא דהחול מפסיק], ומה שכתבו קתני חול דומיא דצרור שהוא יבש, כונתם לבאר למה שונה חול מטיט, ולכן מביאין ראי' דחול מפסיק דלכן בהרחיק את הטפילה מן התנור והניח שם חול לכו"ע מפסיק, ואע"ג דהתם לכו"ע מפסיק וכאן רק לר"א, ע"ז ביארו דקתני חול דומיא דצרור שהוא יבש, ועדיין אינו מובן דאי כאן מיירי בחול שאינו יבש והתם ביבש, א"כ מאי ראי' דחול שאינו יבש מפסיק, ואי דגם כאן מיירי בחול יבש, א"כ שוב מ"ש דהתם מפסיק לכו"ע וכאן רק לר"א, וע"כ דיש סברא לחלק בין אם החול מפסיק בין התנור להטפילה בין אם הוא מפסיק בין החתיכות כיון דהטפילות מחברת את כל החתיכות, א"כ מה זה שהוסיפו דקתני חול שהוא יבש דומיא דצרור.

ומדברי הריטב"א משמע קצת דרוצים לומר דחול הוי תמיד כדבר יבש דהיינו שאינו מחבר, וע"ז הביאו מדקתני חול וצרור, הרי דכמו דצרור תמיד הוי יבש ולכן אינו מחבר ה"נ חול, אבל זה פשוט לחלק דהרחיק את הטפילה לכו"ע אין מה שיחבר החתיכות, רק כאן ס"ל לרבנן דכיון דהטפילה מחברתן לא איכפת לן מה שבין חתיכה לחתיכה איכא חול, ושאני היכא דמפריד בין הטפילה להתנור דאז אין דבר המחברן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א