שיטה מקובצת/בבא בתרא/סט/א

שיטה מקובצת בבא בתרא סט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבני דאכפא. כיפי מלשון עמרים. ויש מפרשים אכפא מלשון כתף כלומר אבנים גדולות הניטלות על הכתף ונותנים אותן על העמרים. רבינו יהונתן ז"ל.

אבני דאכפא. על העמרים מניחין עליהן אבנים שלא יפזר אותם הרוח ולעולם הם מונחים בשדה ואין להם תשמיש אחר זולתי לזה והן מיוחדות לכך שאינם ראויות לבנין וכן קנים המוחלקות שסומכים בהם הגפגים כענין הזה הן. ולעולא דאמר אבנים הסדורות לגדר כל שכן שהם כמו כתלי העיר אף על פי שאין ביניהם לא טיט ולא רכסא. ואת חיצת הקנים המוחלק והוא סביב הכרם אם היא פחותה מבית רובע קב נמכרת עמה לפי שאין לה שם בפני עצמה. ואת השומירה העשויה בטיט. פירוש היא עצמה עשויה בטיט לפי שאינה מטלטלת כלל. ואף על פי שאינה מחוברת בקרקע בטיט והיא שמירת הכרם כמו הדלת לבית בין כך ובין כך לא מכר לו את חיצת הקנים שהוא בית רובע מפני שיש לה שם בפני עצמה זרדתא מקריא. ולא את השומירה שאינה עשויה היא עצמה בטיט מפני שהיא עצמה מטלטלת ממקום למקום וכמו מטלטלין שבבית הוא ואפילו היא מחוברת בקרקע בטיט כשיכלו ענבים מן הכרם או שיכלו פירותיהן מן המקשאות והמדלעות השומר יטול אותה והיא שלו לפיכך לא יועיל בה היא וכל מה שבתוכה כמו שמועיל בתנור וכירים שבבית ושאר מטלטלין שבחצר. אי נמי מפני השדה והכרם פרטין הן ואין מושכין עמהן כמו שמושכת החצר והעיר שהן כללות. ובספרים שלנו מוחלפת הגירסא כי השומירה העשויה בטיט אינה מכורה ושאינה עשויה בטיט מכורה והאי עשויה ואינה עשויה לא מחוברת בקרקע קאמר אלא שהיא עצמה עשויה בטיט והיא כמו בית בפני עצמו. ואם תאמר מכר החצר הרי מכר עמה כמה בתים. כבר אמרנו כי חצר כלל הוא לבתים ולבורות אבל כרם ושדה פרטים הם ואין בכללם בתים. הראב"ד ז"ל.

וכן הרא"ם ז"ל גריס איפכא וזה לשונו: ואת השומירה שאינה עשויה בטיט פירוש שומירה סוכת שומרי גנות ופרדסים ואם אין כתליה עשויות בטיט אינה חשובה ומזדבנת בהדי ארעא והוא דקביע בארעא ואף על גב דלא קביע בארעא בטיט שנמצא שעשויה היא לטלטל ממקום למקום כיון שבשעת המכירה הרי היא קבועה בארץ אינה כמטלטלים שאינם נמכרים בכלל השדה שהרי קבועה היא בארץ ולא היה לה שם בפני עצמה ואף על פי שקבועה היא בארץ אינה חשובה שהרי אינה עשויה בטיט ונמכרת היא בכלל השדה. ולא את השומירה העשויה בטיט שכיון שהיא עשויה בטיט כדבר חשוב בפני עצמו הוא אף על גב דקביע בארעא כארעא דמיא ומזדבנא בהדי ארעא אלא כיון שהיא עשויה בטיט הוה ליה דבר חשוב בפני עצמו ואינו נמכר בכלל השדה ויש לו למוכר ליטלה משם ולהוליכה לשדה אחרת שלו. עד כאן לשונו.

לרבי מאיר דמתקנן ולא מחתן. נראה לי אף על פי שלא הונחו שם לעולם על גבי העמרים לרבנן והוא דמחתן שכיון שנשתמש בדין זה התשמיש דאי לא הרי הן כמטלטלין שבשדה שהרי ראויות הן לצורך אחר ובמה הן נכרות שיהו מיוחדות לתשמיש העמרים והוא לא נשתמש בהם מעולם ושאינן לצורכה הן נקראות וכן נאמר בסדורות לגדר. ונראה לי כי זה הגדר אינו אלא לסגור הפרצה שעושים בשדה בחריש ובזרע ובשעת הקציר וכשיכלו המלאכות ההם גודרין אותם הפרצות באבנים עד זמן מלאכת השדה שחוזרין ומסיעין אותם משם והם מטלטלות ואינם קבועות כשאר גדרי השדה ולרבנן בעינן והוא דסדורן מסודרות או בצד הפרצה או מסודרות כדרך הנחתן דאף על פי שלא הונחו שם מעולם מפני שהן נכרות בסדורן כי לכך הם מזומנים וכן אני מקיים בקנים שבכרם שהם לצרכה דאמרינן לרבנן והוא במקומן פירושו שהונחו שם פעם אחת אבל אם לא הונחו שם מעולם אף על גב דמשפיין שאינם לצורכה הם נקראות לפי שאינם נכרות כשהם משופות שהוכנו לתשמיש זה. מלבנות של פתחים. מזוזות שעושין לפתחים שאינן מן הבנין מהו. היכא דמחברי בטינא ודאי נמכרים הן עם הבית כמו קורות הבית אף על פי שאינם לצורך גדול בבית הרל נעשו כגוף הקורות. כי תיבעי לך דמחברי בסיכי עם המשקוף מאחר שאינם צורך גדול לבית רק שעושים אותם כדי שלא יביט אדם מבחוץ בין הדלת והאגף ולמנוע מעט רוח שנכנס משם ורובם של פתחים אינם מקפידין עליהם אינם נמכרין עמה או דילמא כיון דנקיטי בסיכי נמכרין ולא דמי לאבני השדה ולקנים שבכרם דאמרינן כיון דמחתן או סדרן נמכרין אף על גב דלא מחבר כלל דהנהו צורך הכרם והשדה הם. ועוד שאינם מחוסרים מלאכה אחרת לתשמישיהן אבל הנך אינן צורך לבית כי אם מעט ורוב בני אדם אינם מקפידין עליהם. ועוד שהם מחוסרין חיבור הטיט שאינם עומדים בטוב עד שיתחברו בטיט וגם לתשמישן לא יועילו אלא בחיבור הטיט על כן נסתפקנו אם יהיו נמכרות עמה אם לאו. מלבנות של חלונות. נראה לי בנקיטי בסיכי נמי מיבעיא ליה ואם תמצא לומר קאמר אם תמצא לומר מלבנות של פתחים כיון שהן עשויות להגין ומחברי בסיכי נמכרין אבל של חלונות לא נעשו אלא לנוי בעלמא הילכך לא מזדבני או דילמא כיון דמחברי מחברי. והא דקאמר הכא מחברי ולעיל אמר דנקיטי הא פרישנא דאם תמצא לומר קאמר ונקיטי בסיכי מחברי חשיב להו. הראב"ד ז"ל.

והרא"ם ז"ל פירש מלבנות של פתחים פירוש כגון פצימיו עשוין של עץ וקמיבעי ליה היכא דנקיטי בסיכי מאי כיון דקביע תמן מזדבני או דילמא כיון דלא מחברי בטינא לא מזדבני. עד כאן.

מלבנות של פתחים מהו. פירש רשב"ם דאפתח הבית קאי. ולא נראה דהא לא איירי הכא בבית. ונראה דאפתח דשומירה קאי. ולפי ספרים דגרסי במתניתין לא חיצת הקנים קודם ולא את השומירה ניחא דקאי אמכר שומירה דרישא דהא לקמן איירי בחיצת הקנים דאמר רבה בר רב הונא אמר רבי יוחנן לא חיצת הקנים בלבד אמרו. אבל לפי ספרים דגרסי במתניתין ולא את השומירה קודם ולא חיצת הקנים קשה דלא מצי לפרושי דקאי אולא את השומירה. ומצינן לפרושי דקאי שפיר אולא את השומירה דסיפא וקאי אהא דקתני בסיפא אבל נותן מתנה נותן את כולם ובעי מלבנות של פתחים מהו. מיהו יותר נראה לי דקאי אמכר את השומירה דרישא. תוספות הרא"ש ז"ל.

מלבנות של כרעי המטה. כמו מסגרות גבוהות על צידי המטה כדי שלא ישמטו הבגדים מעליהם פעמים שמחברין אותם עם ארוכות המטה ביתדות ופעמים מעמידין אותם בצידיה על סמיכות אחרות ואינם מטלטלות עם המטה ואותם שהם קבועות עמה לא מיבעיא לן דכגוף המטה הן כי מיבעיא לן באותן שאינן מטלטלות עמה כיון שאינן מטלטלות עמה אין נמכרות עמה לפי שישנה למטה זולתם ועוד שהמטה מטלטלת לפרקים לתקנה ואם יעמדו במקומן נמצא שהן כמטלטלי הבית ולא כצרכי המטה לפי שאדם יושב עליהם שלא בחשמיש המטה או דילמא כיון דלצורך המטה הרי הן כמו ארוכות המטה שנתפרקו זו מזו שהן נמכרות עמה. תיק"ו. הראב"ד ז"ל.

מלבנות של חלונות מהו. כלומר בדלא מחברי בטינא אלא דנקיט בסיכי כאידך דמלבנות של פתחים. והכי קא בעי אף על גב דלגבי פתחים לא ברירא לן הכא גבי חלונות מי נימא דודאי לנוי בעלמא הוא דעבידי כל דלא מחברי בטינא או דילמא כיון דמחברי מחברי והרי הן כמלבנות של פתחים. אלא דקשיא לן שאם לעשותן כמלבנות של פתחים קאמר מאי נפקא לן מינה דבין שתמצא לומר דוודאי לנוי עשוין ובין שתמצא לומר שהן בספק כמלבנות של פתחים כאן וכאן לא קנה מספק ובחזקת מוכר הן והוא מוציא מיד לוקח לא בראיה. ויש לומר דאיכא בין הא להא תרעומת דברים בלבד.

הא דאמרינן סביב אמר רב משרשיא מכאן למצרים מן התורה לאו למימרא שיעכבו המצרים בקניית שדה וכרם שאלו אמר שדה בשדותי מכורין לך ולא מצר לו מצרים גם כן קנה וכן כתב רבינו הגאון ז"ל בספר מקח וממכר. ותדע לך מדאמרינן במנחות בית בביתי אני מוכר לך ונפל אחד מהם מראשו נפול. ואמרינן נמי לעיל בין מצר ארעא דמינה פסיקא בין מצר ארעא דמינה פליגא אי אמר ליה אילין מצרנהא פלגא ואי לא אמר ליה אילין מצרנהא תשעה קבין אלמא אין המצרים מעכבין. אלא שהראב"ד ז"ל פירש שאם לא מצר לו מצרים יכול הוא לומר לא מכרתי אלא תשעה קבין. ואינו מחוור. עוד פירש הוא ז"ל דנפקא מינה לשדה שאינה מסויימת באותה בקעה ואם לא מצר לו מצרים באותה בקעה יכול לטעון שלא מכר לו באותה בקעה רק במקום אחר ואם מצר אף על פי שלא כתב לו ולא שיירית שוב אינו יכול לטעון שהמצרים מן התורה והא אתא לאשמועינן כן כתב הרב ז"ל. עוד נראה לי דנפקא מינה להיכא דקרי לשדה שדה ולבקעה נמי שדה ומצר לו המצרים החיצונים אף על גב דלא כתב ליה ולא שיירית קנה הכל משום דמצרים מן התורה ואם לא היו המצרים מן התורה אין לו אלא שדה אחת קטנה שבכולן לפי שיד בעל השטר על התחתונה ואפילו אם אמר ליה שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו ואין לומר דיד בעל השטר על התחתונה ונפקא מינה לגרעון הלוקח היכא דאמר ליה שדה שלי מכורה לך ואין לו אלא אותה שדה אי נמי יש לו ואמר ליה שדה זו ואילין מצרנהא ומצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר שאין לו אלא ארוך כנגד קצר או כנגד ראש תור וכן לכולהו אינך דאמרינן בריש פירקין כן נראה לי. הרשב"א ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף