שיטה מקובצת/בבא בתרא/נט/ב

שיטה מקובצת בבא בתרא נט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנה כו'. לא יפתחנה לתוך ביתו הפתוחה לחצר השותפין שנמצא מרבה דיורין בבית שלקח בחצר אחרת ויוצאין משם דרך בית זה לחצר השותפין שנמצא מרבה על שותפין הללו את הדרך כדמפרש טעמא בגמרא ואין צריך לומר שלא יפתחנה לחצר השותפין להדיא לעשות לו פתח בחצר דהא איכא טעמא אחרינא דקא שקיל ארבע אמות בחצר ואפילו אם לא לקח בית בחצר אחרת אין לפתוח פתח חדש בביתו לחצר השותפים וטעמא דגמרא לא קאי אלקח בית בחצר אחרת אלא אפילו בנה עליה על גבי ביתו שיש לו בחצר השותפין לפי שמרבה דיורין בכך כי לפי דירות הבתים והעליות דרים שם בני אדם או משכיר מקצתן היום ולמחר לבני אדם אחרים והכי מוכח בגמרא ומכל מקום יכול להשתמש באותה עליה דרך ארובה שאין מרבין דיורין שם שהרי אין דרך לדור שם.

אבל בונה את החדר לפנים מביתו. בגמרא הוינן בה והלא מרבה עליהם את הדרך ומאי שנא רישא. ומשני מאי חדר שחלקו לחדר לשנים ומאי עלייה אפתא. פירוש אין לו להוסיף בבנין או לבנות את החדר או להגביה כותלים ולבנות עליהם לפי שאינו רשאי לרבות שם בדיורין בלא רשות השותפין מפני שמרבה עליהם את הדרך בכך אלא חולק הוא חדרו לשנים שאינו מוסיף בבנין בכך ובונה אפתא על גבי ביתו והוא יציע ואינו מוסיף בכך על בנין הכותלים הראשונים אלא נותן קורות בעובי הכותלים באמצע ובונה שם יציע כך פירשו הרשב"ם ז"ל והרב אב ב"ד. וראיתי בתשובת הרב ז"ל כי חכמי נרבונה כך היו מורין שלא להוסיף על הבנין כלל. וקשיא לי לישנא דגמרא דקאמר שחולק חדרו לשנים והוה ליה למימר שחולק ביתו לשנים ובונה שם חדר. ויש לפרש דודאי אינו רוצה לומר לחלוק ביתו לשנים אף על פי שאינו מוסיף בבנין לפי שהוא מרבה בדיורין על ידי כן אבל חולק חדרו לשנים כלפי פנים מביתו שאין רבוי דיורין בכך כי אין ראוי שידורו בני בית בחדר הפנימי וידורו אחרים בחיצון לפי שנמצאו בני החדר הפנימי דורסין על החיצון ובני אדם מקפידין על כך לפי שהחדרים הקטנים אינם עשוים אלא לצניעות אבל ודאי אינו רשאי לחלוק החדר לשנים ולפתוח פתח אחר לכותל בית החיצון והיינו דקתני לפנים מביתו. ומאי עלייה אפתא ואף על פי שמוסיף על הבנין ומגביה הכותלים לפי שאין אפתא ראויה לדירה אלא לתשמיש עצים וכלים ונמצא שאין מרבה בדיורין בכך כן נראה לי. מיהו אם היה בית גבוה ורוצה לחלק גבהו חציו לבית וחציו לעלייה אינו רשאי אף על פי שאינו מוסיף על הבנין דהא מכל מקום מרבה בדיורין הוא. ויש מפרשים בנה עלייה על גבי ביתו על גבי בית שבחצר אחרת לא יפתחנה לחצר השותפין אף על פי שהוציא מן החצר האחרת לחצר השותפין בטורח שצריך לעלות לעליה ולרדת שם ולהכנס בבית שיש לו חצר השותפין. עליות.

וזה לשון הראב"ד ז"ל: לקח בית בחצר אחרת כו'. ואמרינן בגמרא מאי טעמא מפני שמרבה עליהם את הדרך. פירש הרב ז"ל שמא יעמיד דיורין אחרים ויעברו דרך החצר ואקשינן אי הכי אימא סיפא כו'. כמה קשה עלי הדין הזה שאפילו לבנות על ביתו מונעים ממנו ובשביל חשש דיורין וכל זה למה נמנענו מלהוסיף בה דיורין ולא נמנענו מלבנות בשלו. ועוד מי שיש לו שנים או שלשה בתים בחצר השותפים מונעים ממנו שלא ישכיר אותם לאחרים והלא לא מיחו אלא בחנות שבחצר או שלא יעשה אחד מהם אומן וגרדי מחמת הנכנסים והיוצאים אבל בהרבות דיורין אחרים לא שמענו. ואם תאמר כל שכן מפני שמרבה עליהם תשמיש קבוע בחצר והוא קשה להם מן הנכנסים והיוצאים ומה יעשו כשישאו בניו של זה נשים ויהיו לו בנים או בנות ויעמיד אותם כל אחד בבתים שיש לו בחצר הלא הרבה להם דיורין תשמישיו בחצר והטענה הקשה שבכולן הלא אמרו כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהם לא חייט ולא בורסי כו' וגם זה יבנה בשלו מה שירצה ונמנע ממנו שלא יושיב שם דיורין אחרים. על כן נראה בעיני כי טוב הוא לדחוק מעט בלשון משנתנו ולסבול הדוחק ההוא ולא להוציא משפט מעוקל ואומר כי הכל נאמר על דרך אחרת וכך פירושה לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין פירוש בכותל החולק בין חצר זו לחצר אחרת ואפילו היה לו פתח רחב שמנה בחצר ומיעטו לארבע אמות ורוצה לפתוח הבית שקנה בחצר אחרת לחצר זו כנגד אותם ארבע אמות שמחל לבני חצרו אפילו הכי לא יפתחנו והטעם שמא יעברו בני אותה חצר דרך חצר זו והוא לא יוכל למנוע שכניו מעבור בו וכן בנה עלייה על גבי ביתו שקנה באותה חצר לא יפתחנו בכותל החולק לחצר השותפים אף על פי שהבית שלמטה ממנו אינו פתוח שמא דרך הבית יעלו לאותה עלייה ומעלייה זו ירדו למטה ויעברו דרך חצר זו אבל בונה החדר באותה החצר שאחרת לפנים מביתו שיש לו בזה החצר ובונה עלייתו על גבי אותו בית ופותחו לתוך בית זה ועל זה מקשינן ומה הפרש יש בין הפותחו בכותל מחיצה החולקת בין שתי החצרות לפי שפותחה לבתים הפתוחים לחצר זו הלא עוברים מזו לזו דרך הפתחים ההם ואף על פי שאין הדרך מזומן להם כל כך שהרי הם עוברים דרך ביתו של זה אפילו הכי יש לחוש לפי שאין אדם מונע ביתו לשכניו מלעבור בו לקצר את דרכו. והשיב רב הונא מאי חדר שחלק חדרו לשנים פירוש שחלק אותו בית שקנה שם לשנים ומעט תשמישו וכגון זה אף על פי שפותח החדרים לתוך ביתו שבחצר השותפים אין דרך זרים שיעברו מחצר לחצר דרך חדר קטן או מפני הדוחק או משום צניעות. מאי עליה שהוא בונה על אותו בית ופותח לתוך ביתו זאת שבחצר השותפין. אפתא. היא חצי קרוי שעושים אותו לתשמיש צנוע בקצה הבית יהוא פתוח מצד אחד לבית ואין דרך לעבור בו זרים. זה נראה לי ומי שיעזור זה הפירוש המקום יעזרהו כי הוא עוזר האמת והישר. עוד אדבר על חזקת המחילות שהם לנוכח לבי ואומר שאין חזקה אלא לאותו הענין ולאותו דבר שהחזיק בו בלבד לא להוסיף עליו ולא לחדשו ולא למעט קרקע של זה. עתה אפרש למעט קרקעו של זה כבר כתבתי אותו בשני מקומות. לא להוסיף עליו כגון מהודרי לכשורי ומנטפי לשופכי וכיוצא בהם אלא בטענה ובחזקת שלש שנים אבל תוך שלש שנים אמרינן ליה אחוי שטרך ככל מכר ודאי שטרא כתיב עליה דלא שדי איניש זוזי בכדי ואפילו מתנה נמי אי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא יהיב ליה וכמוכר דמי. ולא לחדשו כגון שהחזיק בחלון בשתיקה וכבר אמרנו כמו שחזקתו קלה כך תפיסתו חלושה שלא למנוע בניינו של זה כאשר אמרנו גם אם נפל הכותל שבו החלון ובנה אותו אם בא לפתוח לו חלון תחת הראשון בעל חצר מעכב עליו מפני שזה עתה פנים חדשות הוא ולא מחל לקבל היזקו של זה אלא לאותה שעה אבל שיחזור ויבנה ויפתח לא מפני שנראת כפותח תחלה וכן בהוצאת זיזין לחצר חברו וכן בנטפי לחצר חברו אם נפל וחזר ובנה לא יוציא והשכל מורה על זה. גם יש לתמוך זה הדבר ממקומות אחרים שהרי אמרו בענין המוכר בית לחברו ואומר על מנת שדיוטא עליונה שלי דיוטא עליונה שלו ואמר רב פפא רצה לבנות על גבה בונה ואם נפל הדר בני לה ומה היה צריך זה השתא חזקת מחילה אם נפל בני לה ופתח שם האי דשייר לנפשיה מבעיא אלא שמע מינה דכהאי גוונא בחזקת מחילות ולא הדרא וכי שייר מיהא הדרא. ואם נפשך לומר הרי אמרו בחצר ובה זיזין וגזוזטראות שאם נפלה חוזר ובונה אותה הכא הוא דחוזר ובונה אותה ומוציא בה זיזין משום דיש עמו טענה שהם טוענים ללוקח אימר כונס בתוך שלו הוא הא בעלמא שאין עמו טענה אם חזר ובנה אינו מוציא דאי לאו הכי למה ליה למימר הכא. בין ותדע. עד כאן לשונו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף