שיטה מקובצת/בבא בתרא/נג/א

שיטה מקובצת בבא בתרא נג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא דמעיקרא הוו עיילי בה ברווחא והשתא בדוחקא. כתב ר"ש ז"ל ונעל נמי איכא לתרוצי כהאי גוונא ולי נראה דהאי דלא פירשו בגמרא גבי נעל כמה כל שהוא משום דמלישנא דמתניתין משמע שפיר והכי קאמר נעל כל שהוא כלומר אף על פי שפתח לאלתר והיינו דאמרינן בפרק הזורק ותיזול איהי ותיחות ותפתח כלומר שאם הדרים בתוכה מקפידים בנעילתה תפתח לאלתר דבהכי סגי ופירושא הוא לכל שהוא דמתניתין. הר"ן ז"ל.

מאי נתן ומאי נטל אי נימא נתן צרור דסכר מיא כי היכי דלא ליעול ולא ליפסוד נטל צרור דאפיק מיא דלא ליפסוד האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא פירוש שהוא מחוייב מן התורה בכך כדגרסינן בפרק אלו מציאות לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקע וחזקה לא הויא אלא עד דהוי ההוא מידי דעבד דבר שאינו מחויב מן התורה לעשותו לחברו דודאי שלא עשאו אלא לעצמו לקנות בו אותה שדה. ואוקימנא נתן דצמד ליה מיא כי היכי דלא ניפוק נטל דפתח ליה מיא כי היכי דליעול ולישקי. הר"י ן' מיגש ז"ל.

לקנות אותה וחברתה אותה קנה כו'. כתב ר"ש ז"ל דוקא לענין נכסי הגר אבל לענין מכר קיימא לן בפרק קמא דקידושין מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כו' ודוקא בשנתן לו דמי כולם כדאיתא התם. ונראה לי דלא שנא לענין נכסי הגר לא שנא לענין מתנה אינו קונה בחזקה דשדה אחת שאר שדות המופלגות ממנה במצר וחצב וכיוצא בו דהך פיסקא גבי מתניתין קיימא דקתני בה נותן מתנה ואחין שחלקו ומחזיק כו' וכל דיני חזקה דמתאמרן בגמרא על משנה זו ודאי שהם גם לענין שלשה מקומות הללו דהיינו נותן מתנה האחין שחלקו ומחזיק בנכסי הגר. מיהו ודאי לענין מתנה וחילוק אחין אם פירש לו חזק באחת מהן וקנה כולה באותה חזקה אפילו הן עש. שדות בעשר מדינות קנה כולם דאם איתא שאין תורת חזקה לקנות בחזקת שדה אחת שדות המופלגות ממנה כי נתן לו דמי כולם אמאי קנה כיון דמיירי בדמים שאין קונים כגון במקום שנהגו לכתוב את השטר דהא אמרת שאין תורת חזקה כלל לקנות שדה המופלגת אפילו פירש לו שיקנה אלא שמע מינה דהיכא דפירש לו חזק באותה שדה וקנה כולן קנה כיון דאיכא דעת אחרת מקנה אותם בכך. אבל בסתמא כגון בנכסי הגר או במתנה בסתם לא קני דסתם תורת חזקה לקנות שדה שמחזיק בה לבדה ולענין מכר כיון דנתן לו דמי כולן אף על פי שאמר לו סתם לך חזק וקנה מסתמא ניחא ליה שיקנה כולם בחזקה דחד מינייהו וכמו שפירש לו חזק באחד מהם וקנה כולן דמי. אי נמי הא דאמרינן דבסתמא לא קנה כולן בחזקת אחת מהן כגון דלא אמר ליה לך חזק וקנה אלא הוא מחזיק בפניו ולא צריך למימר ליה לך חזק וקנה לענין אותה שדה דהא מדשתיק ניחא ליה באותה חזקה אבל בשאר שדות המופלגות לא גלי דעתיה אבל ודאי במכר בשנתן לו דמי כולן ודאי ניחא ליה שיקנה כל השדות בחזקה דהך שדה אבל היכא דאמר ליה לך חזק וקנה כיון דגלי דעתיה שהוא רוצה שיחזיק בכולן קנה כולן בחזקה דחד מינייהו דמסתמא בהכי ניחא ליה. עליות.

כתב הרמב"ן ז"ל בחדושיו תשלום התוספתא נעל אחד וגדר אחד אינה חזקה נעלו שניהם וגדרו שניהם הרי זו חזקה כו'. דהיכא דאתו בי תרי כו' עד סוף הדבור. ולי נראה דאין זה עיקר דאדרבה ממגביה מציאה לחברו דאמרינן דקניא מוצא הכי נמי דקני כי נעלו שנים וגדרו שנים דמגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. ומה ששבש התוספתא מדאמרינן רוכב ומנהיג דקנו. אינה ראיה דהא אוקימנא לה במנהיג ברגליו וקנייה אחת היא. עד כאן משיטה לא נודעה למי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף