שיטה מקובצת/בבא בתרא/כד/ב

שיטה מקובצת בבא בתרא כד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ותיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה. פירוש אלף אמה סביב לעיר נקרא מגרש דכתיב מקיר העיר וחוצה אלפים אמה סביב ותנן בפרק עגלה ערופה בו ביום דרש רבי עקיבא ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה אי אפשר לומר אלף שכבר נאמר אלפים כו' הא כיצד אלף אמה מגרש אלפים אמה תחום שבת ואלף אמה אלו שהם מגרש אין להם לזרעם ולא לנטוע בהם כלום כדי שירעו שם בהמות ומאלף אמה לחוץ נקרא שדה ואין אדם רשאי (לנירו) לעשותו מגרש משום ישוב ארץ ישראל ומשום הכי אקשי ותיפוק ליה דאין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה. ומהדרינן לא צריכא אלא לרבי אלעזר דאמר עושה שדה מגרש ומגרש שדה מהו דתימא כיון דעושה מגרש שדה נוטעים אותו אפילו בתוך חמשים אמה קמשמע לן דחמשים אמה מיהא סמוכים לעיר לא משום נוי העיר וכי קאמר רבי אלעזר עושים מגרש שדה לא על מגרש כולו שהוא אלף אמה אלא על אלף אמה חסר חמשים הוא שאמר שיש לו רשות לעשותו שדה ולנטעו אבל חמשים אמה הסמוכים לעיר לא אמר ולהך לישנא דאמר רבי אלעזר עושים שדה מגרש אבל לא מגרש שדה הרי המגרש כולו שהוא אלף אמה אינו רשאי לנטעו ולעשותו שדה ואם כן מאי קא משמע לן מתניתין מרחיקים את האילן מן העיר חמשים אמה תיפוק ליה שהרי המגרש כולו שהוא אלף אמה אינו רשאי לנטוע בו כלום. ומהדרינן כי קאמר רבי אלעזר דאין עושים מגרש שדה לזרעים הוא דאמר אבל לנטוע בו אילנות לא קמשמע לן במתניתין דחמשים אמה מיהא הסמוכים לעיר אין לו רשות לנטוע בהם כלום. ומנא תימרא דשאני בין זרעים לאילנות דתניא קרפף יוצא מבית סאתים שהוקף לדירה אם נזרע בו רובו הרי הוא כגינה ואסור לטלטל בכולו אלא בארבע אמות ככרמלית ואם נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר לטלטל בכולו שהרי לדירה הוקף ואין נטיעת האילנות בו מוציאתו מתורת חצר ומחזירתו לתורת גנה לפי שדרך בני אדם לנטוע אילנות בחצרותיהם ואין דרכם לזרוע זרעים בחצרותיהם אלמא שאני בין אילנות לזרעים וכי אמר רבי אלעזר אין עושים מגרש שדה היינו שלא לזרוע בו זרעים הוא דקאמר לפי שאין דרכם של בני אדם לזרוע זרעים אלא בשדות ואם זרע בו כלום יצא מכלל מגרש ונעשה שדה אבל לנטוע בו אילנות כיון שדרכם של בני אדם לנטוע אילנות בחצרותיהם יש לו רשות לנטוע לפי שאין נטיעת האילנות עושהו שדה שהרי אפילו בחצרות דרכם של בני אדם לנטוע אילנות בחצרותיהם. הר"י ן' מיגש ז"ל.

מאי שנא גבי בור דקתני קוצץ ונותן דמים. הקשה רבינו מאיר לפרוך נמי מאי שנא מבור שאם האילן קדם לא יקוץ והכא קוצץ ולא הוה מצי לשנויי בקדרה דבי שותפי. ותירץ דהא פשיטא ליה דמשום גנאי ארץ ישראל אפילו אם האילן קדם דין הוא שיקוץ דגדולה מזו התירו משום ישוב ארץ ישראל דאמרינן הקונה שדה בארץ ישראל כותבין עליו אונו ואפילו בשבת. תוספי הרא"ש ז"ל.

אלא אי איתמר דרב כהנא אסיפא איתמר אם האילן קדם קוצץ ונותן דמים דמשמע דקוצץ ברישא ואחר כך נותן דמים ליתני נותן דמים ואחר כך קוצץ. אמר רב כהנא קדרא דבי שותפי לא קרירא וכו' ואם אינו קוצץ אלא עד שיתנו הדמים יבואו להתרשל בדבר כדי שלא יתנו הדמים וגם בעל האילן שותק הוא ואינו מבקש כלום לפי שרוצה הוא שיתרשלו ולא יביאו הדמים כדי שלא יקצץ האילן ונמצא האילן קיים ויבטל נוי העיר לפיכך שנינו קוצץ בתחלה ואחר כך נותן דמים כדי שלא יתרשלו בקציצת האילן וליכא למיחש שמא אחר קציצת האילן יתרשלו בנתינת הדמים לפי שכיון שקצץ האילן בעל האילן אינו מתרשל בתביעת הדמים ואם יתרשל איהו דאפסיד אנפשיה. הר"י ן' מיגש ז"ל.

מאי שנא מבור דקאמרינן לא יקוץ. כתב רבינו מאיר ז"ל דלא שייך לשנויי הכא היזקא דרבים שאני דהכי פריך מאי טעמא גבי בור דאמרינן ספק זה קדם לא יקוץ דהוה ליה כאלו האילן קדם משום דהמוציא מחברו עליו הראיה ויאמר בעל האילן אייתי ראיה דאני לא קדמתי ואקוץ אם כן הכא נמי הואיל והן תובעים אותו לקוץ בלא דמים נימא המוציא מחברו עליו הראיה ויאמר בעל האילן אייתי ראיה דלא קדמתי ואקוץ בלא דמים. ומשני כיון דדינא הוא לקוץ מיד אם כן הוא המוציא ועליו להביא ראיה.

סיפא אתאן לגורן שאינו קבוע כתב ר"מ ז"ל והא דנקט ברישא מרחיקים מן העיר ומן השדות בשאינם זרועות וחרושות שאינו כל כך היזק גדול דהא קמן ועינינו רואות תדיר שיש כמה גרנות ואפילו בתוך העיר ואין בני העיר מרגישין ואפילו הכי מרחיקים חמשים אמה הואיל והוי גורן קבוע וסיפא רבותא קמשמע לן דאפילו מנטיעותיו דאזיל ויתיב בלביה ומצוי אפילו הכי בגורן שאינו קבוע לא בעי חמשים אמה וכל שכן מן העיר והשתא ניחא דאיתותב מן הברייתא דהכי פריך לאביי קשיא דתלה הפשוט באותו שאינו פשוט כל כך דקאמר כשם שמרחיקים מן העיר חמשים אמה כך צריך להרחיק מנטיעותיו הא נטיעות פשוט טפי טובא דמהאי טעמא נקט מתניתין דרישא עיר דמעיר ידעינן נטיעות מכל שכן אבל מנטיעות לא הוינן ידעינן עיר דבענין אחר לא הוה מיתרצא מתניתין לאביי אמאי נקט ברישא עיר ובסיפא נטיעות כדפרישית תוספי הרא"ש ז"ל.

וזה לשון הר"י ן' מיגש ז"ל: אמר אביי סיפא לגורן שאינו קבוע. ומשום הכי סגי ליה בכדי שלא יזיק ותו לא כל שאינו זורה ברחת אלא בידיו בלבד אבל גורן קבוע אפילו מנטיעותיו ומנירו נמי בעי חמשים אמה הרחקה. רב אשי אמר מה טעם קאמר ולעולם אידי ואידי בגורן קבוע הוא ובעי חמשים אמה. ואותביה עלה דאביי מהא דתניא מרחיקים מן העיר גורן קבוע חמשים אמה וכשם שמרחיקין מן העיר כך מרחיקין ממקשאיו וממדלעיו של חבירו ומנירו חמשים אמה בשלמא לרב אשי דאמר מה טעם קאמר במתניתין אבל לעולם מנטיעותיו ומנירו נמי דקתני במתניתין בגורן קבוע הוא ובעי הרחקה חמשים אמה שפיר דקא מוקי למתניתין כברייתא דהא ברייתא בגורן קא משתעי בין בעיר בין במקשאיו ומדלעיו ונירו אלא לאביי דאמר מנירו דקתני במתניתין בגורן שאינו קבוע קשיא כלומר אמאי לא אוקים לה למתניתין בגורן קבוע כדאשכחן בברייתא קשיא. ואהדרינן לגופא דמתניתין ואמרינן בשלמא ממקשאיו וממדלעיו בעי הרחקה משום דאזיל אבקא דגורן ויתיב בליביה ומשוי ליה לקישואין כלומר מפסיד להו אלא מנירו מאי הפסידא איכא דבעי הרחקה הא לית בה פירא דנפסיד באבקא דגורן אמר רבי אבא מפני שעושה אותו גלל כלומר מפני שנושא הרוח את התבן ומוליכו אל נירו של חבירו ועושה בשדה גלל. עד כאן.

רב אשי אמר מה טעם קאמר. פירוש דלא ניחא ליה במאי דאמר אביי דבגורן שאינו קבוע יהא חייב להרחיק כלל דלא מסלקינן ליה אלא בגרמא מצויה כתאלי דרב יוסף וכסולם של שובך אבל בגרמא שאינו קבוע אף על גב דאפשר דאתי לידי גרמא דגיריה לא חיישינן ליה. הר"ן ז"ל.

מה טעם מרחיקים כדי שלא יזיק. תמיהא לי מאי אצטריך ליה למיתני הכי ומאי נפקא מינה דודאי דמדמחייבים ליה לארחוקי מזיק הוא. ונראה לי דאצטריך משום דתנא לעיל מינה מרחיקים את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה וקא מפרש טעמא בגמרא משום נוי העיר וכל שהוא משום נוי אין בני העיר יכולים למחות בו אי נמי קמשמע לן דבין בערי ארץ ישראל בין בחוץ לארץ מרחיקים מה שאין כן במרחיקים את האילן דאינו אלא משום נוי העיר וכיון דמשום נוי הוא סתמא דמלתא אינו חייב להרחיק אלא דוקא בארץ ישראל והיינו דקמקשי עלה ותיפוק ליה דאין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה וכן כתב רש"י ז"ל הטעם שאין זו תפארת לארץ ישראל. כן נראה לי. הרשב"א ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף