שיח השדה/שבת/קל/ב
מבוי שלא נשתתפו בו כו'. מותר לטלטל בכולו פירש"י מה שנמצא בתוכו או בגדיו שהוציאו מן הבית לתוכו דרך מלבוש והק' רע"א בגה"ש תמיה לי הא מ"מ כיון ששבתו בבית אסור לטלטלן כמ"ש בעירובין צ"א בכומתא וסודרא ותי' כל האחרונים ז"ל (עי' מהר"ם שיף ורש"ש ובית מאיר סי' שמ"ט ובה"ל ר"ס שע"ב) דשם מיירי לענין להוציאן לחצר אחרת אבל באותה חצר שרי לטלטל אפי' שבתו בבית ועי' בבה"ל שם שהביא בזה מחלוקת הפוסקים וד' הרשב"א דכלים ששבתו בבית אפי' יצאו דרך היתר אסור לטלטלן בחצר אבל ד' רש"י ותוס' דרק להוציאן אסור אבל בתוך החצר שרי [ונ' דה"ה בחצר אחרת אם נכנסו לתוכו דאין אסור אלא ההוצאה] ומה שהק' הרש"ש מעירובין צ"א ב' וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר משמע דדוקא בחצר אבל שבתו בבית אסור לטלטלן אפי' בחצר לק"מ דשם ע"כ מיירי לחצר אחרת כמש"כ בתד"ה וכלים שם דאי באותה חצר דוקא למה נקט פתוחות זו לזו וגם למאי דמסיק ולמבוי אסור משמע דוקא למבוי אסור אבל לחצר אחרת שרי ואדרבה משם צ"ע לד' הרשב"א ז"ל דאף לאותה חצר אסור א"כ אמאי נקט פתוחות זו לזו בשלמא לרש"י נקטי' לאשמעי' דבאותה חצר אף שבתו בבית שרי וי"ל דלהרשב"א נקטי' לרבותא דאפי' מחצר לחצר שרי בשבתו בתוכו, ומה שהק' הרש"ש בעירובין צ"א ב' מרש"י צ"ג ב' ד"ה רב שכ' דקי"ל חצר שלא עירבה מטלטלין כלים ששבתו באוירה י"ל דרש"י מקשה שם ביותר מאוירה דהא כלים ששבתו בבית פשיטא דהוי נפרצה במלואה למקום האסור לה דהא כלים ששבתו בבית אסורין מדינא להוציא לחצר אחרת אבל שבתו בחצר כיון דלא אסירי אלא משום דשכיחי מאני דבתים בחצר והכא כיון דאסרי' תו לא שכיחי כמש"כ מהרש"א שם בתד"ה אי ואפ"ה תי' רש"י דהוי נפרצה למקום האסור דמעיקרא הוי שרי ושכיחי מאני דבתים שהכניסו מקודם [וד' התד"ה אין שם צ"ע שכתבו לר"ש דהא מחצר לחצר שרי לכ"ע כמבואר שם צ"א א']: