שיח השדה/שבת/קז/א
שמונה שרצים כו'. פירש"י ב' לשונות על חיוב חובל לשון א' משום נטילת נשמה והוי תולדה דשוחט ול"ב משום צובע. והרמב"ם (פ"ח משבת ה"ז) כ' דחובל חייב משום מפרק, והפנ"י בביצה י"ב הק' מדאמרי' שם השוחט עולת נדבה בי"ט אין לוקה מתוך שהותרה לצורך והק' הא מה שהותרה לצורך זה מלאכת שוחט דמפרק ל"ש בחולין שא"צ לדם אבל בקדשים שצריך לדם והוי מפרק וזה לא הותרה ועוד הק' מחולין מ' השוחט חטאת בשבת בחוץ לע"ז חייב ג' חטאות ולחשוב ד' דאיכא מפרק ותי' בשביתת השבת דקדשים א"צ אלא לדם הורידין ודם זה מפקד פקיד ואין חייב עליו משום חובל כדמוכח ריש כתובות ואאמו"ר (שליט"א) זצ"ל תי' בקה"י ח"ז סי' ל"ה דשחיטה ל"ש כלל דש דכל שחיטה הוי מקלקל בתחלתה ובסופה הוי מתה ע"ש באורך, וק"ל לתירוצים הנ"ל מדפריך בפסחים ע"ג א' לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור שלא לאוכליו מה תיקן ולפי הנ"ל גם למ"ד מקלקל בחבורה חייב תיקשי דמה ענין שוחט אצל מקלקל דהא דמקלקל בחבורה חייב ילפא בדף ק"ו ממילה וזה דוקא בחבורה אבל בשוחט דליכא מלאכת חבורה כנ"ל פטור מקלקל כמו בכל המלאכות ובשלמא בלי התי' הנ"ל י"ל דמשום שוחט בודאי א"א לחייב דהוי מקלקל אבל משום חבורה לחייב אבל להנ"ל דל"ש כאן חובל מה זה שייך למקלקל בחבורה ובשלמא לל"א דרש"י דחיוב חובל משום נטילת נשמה א"ש אבל לל"ב דרש"י ולהרמב"ם צ"ע:
(הגהה מגיסי הגר"י זילברשטין שליט"א, נראה דאפשר לומר דגם לשי' הרמב"ם דעל הוצאת הדם אינו חייב משום נטילת נשמה מ"מ בעוקר אמ"ה יש בו משום נטילת נשמה דמה לי קטלה כולה מ"ל קטלה פלגא דהא באבר זה הי' נשמה וכשתלשו או עקרו נטל ממנו את נשמתו ומצאתי כך מפורש ברשב"א בשבת ק"ז ב' גבי הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעי' דכתב שם דתולש אמ"ה הוי נטילת נשמה וכן בתוס' כתובות ה' ב' ד"ה הא שכ' להוכיח כשי' רש"י דעל הוצאת דם חייב משום נטילת נשמה מהא דמבואר בשבת דמציצה היא מלאכה דאורייתא אע"פ שא"צ לחלישות התינוק ולכאו' אמאי לא הוכיחו ממילה עצמה דחיובה משום נטילת נשמה אף שא"צ לחלישות התינוק (כמו שהוכיחו כך באמת בשבת ע"ש) ונ' דסברי דאין מזה ראי' דהתם יש נטילת נשמה מחמת הערלה שחותכה ונוטל את נשמתה ואין מזה ראי' לדם, ועוד מצאתי כך בהדיא בלישנא דבעל המאור בסוגין דף ק"ו שכ' דנטילת נשמה הוא בערלה עצמה שנוטל נשמתה ונ' דזה גם ביאור ד' המג"א סי' שכ"ח סק"ג דהוצאת שן הוי מלאכה דאורייתא ותמה שם בבה"ל דאיזה מלאכה יש כאן ואי משום הדם הוי פ"ר ע"ש דלא ניחא לי' ולדברינו נ' דהנטילת נשמה הוא בגוף השן שעוקרו ונוטל נשמתו, ולפ"ז אפשר דהרמב"ם יפרש כמו כל הראשונים דמקלקל בחבורה של מילה הוא נטילת נשמה וא"כ גם בשוחט חייב מקלקל, רק דלפ"ז קשה מסנהדרין פ"ד א' דמחט ליטול בה קוץ הוי מקלקל בחבורה אע"ג דהתם אין לפי הרמב"ם נטילת נשמה רק מפרק וא"כ מנלן דגם לר"ש חייב מקלקל, ובדוחק יש לתרץ זה דבמילה באמת יש ב' דברים בין הנטילת נשמה מחמת קציצת הערלה ובין מפרק כמו כל חבורה ובמילה צריך לדם דהוי מצוה כמבואר בשבת פ' ר"א דמילה וא"כ תרוייהו ילפי' דהי מנייהו מפקת כמ"ש התוס' דף ק"ו א' ד"ה מדאיצטריך בקושיתם ובתירוצם הראשון. ע"כ מגיסי שליט"א):
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |