גליוני הש"ס/שבת/קז/א
גליוני הש"ס 
שבת קז א
והחובל בהן חייב. נ"ב עיין רש"י דפי' בלישנא אחרינא דהחיוב משום צובע ועיין חידושי רמב"ן כאן דהביא ירושלמי פ' כלל גדול מה צביעה הית' במשכן שהיו משרבטין בבהמה ועורות אלים מאדמים הדא אמרה העושה חבורה ונצרר הדם חייב משום צובע כו' וע"ש בקרבן עדה בירושלמי דהקשה דמדוע לא אמר שהיו צובעין תכלת עש"ה ונ' פשוט דהירושלמי ס"ל כפירש"י כאן דהחיוב משום צביעת העור [וכדאמר הדא אמרה כו'] וע"כ עדיף ליה למצוא כן צביעה בעור ממש גם במשכן וה"נ ס"ל כרב דחיוב שוחט משום צובע והיינו ג"כ משום צביעת העור וגם י"ל דס"ל כרש"י כאן וכרב הנ"ל וע"כ ביקש למצוא צביעה במשכן בבעלי חיים דאל"כ הי' סברא לירושלמי לומר דלא לינהוג צובע בבעלי חיים הואיל ולא הי' במשכן בבעלי חיים דוגמת הוצאה דכתבו תוס' כן לעיל צ"ד א' ד"ה שהחי דפטור הוצאת בעל חי היינו לפי שלא הית' הוצאת בבעלי חיים במשכן עש"ה [ונזכרתי עוד מלאכת צביעה בעלי חיים בחגיגה ח' א' משום סקרתא ע"ש תוד"ה משום דהכוונה שם למלאכת צובע דאוריתא עש"ה] ימ"ש הק"ע שם דהביאו עמהם תכלת ממצרים צ"ע דפ' ציצית שנאמרה במדבר הית' לקיים מצות ציצית מיד וא"כ הא כתוב בה חיוב תכלת ובעי צביעה לשמה כמבואר במנחות מ"ב ב' וכן תכלת דבגדי כהונה משמע בתוס' שם ד"ה משום שנאמר דבעי צביעה לשמה ועיין ירושלמי יומא פ"ג ה"ו וא"כ איך הי' כשר לזה תכלת הנצבע במצרים הא לא הית' הצביעה לשמה שהרי לא ידעו במצרים שתנתן להם מצות ציצית ובגדי כהונה ושיוצרכו תכלת וי"ל לפי דרכו של הק"ע שעוד יעקב הכין להם תכלת ואותו הביאו עמם דכעין זה מבואר במדרש שהביאו עמם עצי שטים למשכן עוד ממה שיעקב הכין להם ע"ש ויעקב הא קיים כל התורה עד שלא ניתנה וא"כ הא ידע כל התורה וצבע מיד לשמה לשם תכלת דציצית ובגדי כהונה (וכן י"ל גם במצרים דמרע"ה ואהרן וזקנים ידעו תורה שתנתן להם והיו צובעין לשמה] ואולם גם זה צ"ע אי חשוב לשמה כיון דעכ"פ אז עדיין לא ניתנה תורה והוי המחשבה שצובעין שאם תנתן תורה ויהי' נאמר בה מצות תכלת דציצית כו' כאומר כתוב גט לאשה פלונית לכשאכנסנה אגרשנה דאינו גט משום דלא חשיב כתיבה לשמה כמבואר ברמב"ם ודו"ק ואולי רק שם לפי שבידה שלא לינשא לו ומשא"כ כאן דכפה הר כגיגית ואפי' לא היו רוצים היו מוכרחים לקבל התורה חשיב שפיר לשמה המחשבה על אחרי שתנתן תורה כו' וי"ל דזהו באמת הטעם דכפה הר כגיגית אף שמאיליהם אמרו נעשה ונשמע עיין תוס' לעיל פ"ח א' ד"ה כפה והיינו דאילו לא כפה אז אף שרצו לקבל התורה מ"מ כיון דאילו לא הי' רוצין לא היו מקבלין והי' תלוי בדעתם תו התכלת הנצבע מתחלה לא חשיב צביעה לשמה וא"כ הרי היו חסרים תכלת לבגדי כהונה וציצית דבמדבר לא הי' להם חלזון לצבוע כמ"ש הק"ע שם עש"ה וע"כ הוצרך שיהי' כפיית הר כגיגית שלא יהי' הדבר תלוי בדעתם ומצדו ית' הא ליכא שינוי רצון והוי דבר וודאי מאז שתנתן להם תורה והוי שפיר צביעה לשמה וע"כ הי' כפיית ההר כו' כדי שיהי' להם תכלת לציצית ובגדי כהונה ודו"ק היטיב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |