שיח השדה/גיטין/ד/א
תד"ה מודה. אע"פ שהדבר אמת אין לעשות אלא בעדות כשר. צ"ע דבקדושין ס"ה ב' אמרי' לא איברו סהדי אלא לשקרי, ואאמו"ר (שליט"א) זצ"ל אמר דאפשר כיון דהב"ד השני יפסקו ע"פ כתבם אע"פ שב"ד קמא יודעים שהדבר אמת מ"מ הב"ד השני פוסקים ע"פ כתבם וזה אסרה תורה:
תד"ה עד שתהא. ואח"כ נטעו והשריש כו'. צ"ע דהא השרשה ג' ימים והוי נכתב ביום ונחתם בלילה, ותי' אאמו"ר (שליט"א) זצ"ל דמיירי בגיטין הבאין ממד"ה דלא מפסלי בנכתב ביום ונחתם בלילה כדלק' י"ח א', והגרא"מ שך (שליט"א) זצ"ל תי' כגון שכתב זמן מאוחר או שכתב שבוע שנה חדש, והר"מ סולוביצ"ק (שליט"א) זצ"ל תי' כגון שאין בו זמן כלל דכשר בדיעבד ועוד דאפשר דלפעמים משריש גם ביום א' (עי' ירושלמי שביעית פ"ב ה"ד ובחזו"א שביעית סי' כ"ה סקל"ז) וחיישי' וצ"ע וגם משכח"ל בעציץ נקוב שהניחו ע"ג שלחן וחזר והניחו ע"ג קרקע דמשריש לאלתר כדמשמע בספ"ז דכלאים המעביר עציץ נקוב בכרם כו':