שיחת אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/טז
כמה הערות[עריכת קוד מקור]
א. מה שכתב שאם אפשר להקריב על גבי רצפת העזרה ממילא אתי שפיר שה'מצוה רבה' היא הקרבת הקרבנות. לא הבנתי למה הוצרך בשביל זה להיתר הקרבת קרבנות על גבי רצפת העזרה, הלא גם בלאו הכי יש לדון שיהיה מותר לסתור את המזבח בכדי לאפשר את בנייתו מחדש לצורך הקרבת הקרבנות. נמצא שכל חילוק דברי של כת"ר מדברי החתם סופר הוא האם להתייחס למצוות בניית המזבח או למצות הקרבת הקרבנות ובנקודה הזו אין צורך לחידוש הנזכר. ולגוף הסברא נראה לומר שמצוות הקרבת הקרבנות לא ניחא להחתם סופר לבאר שהיא הדוחה כיון שאם כן זה דומה ממש להקרבת הפסח שאינה דוחה בלא בעידנא, ומה שיש ריבוי קרבנות אין זה מחשיב את המצוות עשה של כל קרבן וקרבן למצוה רבה. ורק מצות בניית המזבח שהיא ההכשר לכל הקרבת הקרבנות בזה יש מקום לצרף את הקרבת כל קרבן וקרבן לחטיבה אחת המגדירה את בניית המזבח למצווה רבה.
ב. בעיקר קושיית החתם סופר על דחיית ר"י אלכסנדרי. לכאורה היה נראה לפרש שר"י אלכסנדרי נשאר גם בדחייתו בהבנתו בשאלה שלפעמים יש להסתכל על סתירה של משהו לצורך בניה כתיקון ולא כהשחתה, אלא שר"י אלכסנדרי מגביל שבאופן שאפשר לעשות את הבנייה והתיקון בלא להשחית, כגון לכתוב ספר תורה ולגנוז את היריעה הישנה, בכה"ג אנו מגדירים את מחיקת השם גם כשהוא לצורך תיקון - כהשחתה. ודווקא לגבי המזבח שאין דרך אחרת אז עומדת סברתו הראשונה שפעולת סתירה כזאת אינה מוגדרת כהשחתה אלא כחלק מתיקון המזבח.
ג. מה שהקשה החתם סופר שלכאורה הוא עשה דוחה לא תעשה לא בעידניה והוצרך ליסוד התוספות שמצוה רבה שאני. לכאורה היה אפשר ליישב כעין מה שנתבאר שסתירת המזבח לצורך הבנין הרי היא כחלק מהבנין וחשיב שפיר בעידנא. ולו יצוייר שהיה באותו מקום סלע שהיה צריך להסירו כדי לבנות המזבח בודאי שהיה זה חלק מבניין המזבח שמיישר את הקרקע לצורך הבנייה, וה"ה כשעומד במקום המזבח מזבח ישן פסול.