שיחת אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/נב
הערה[עריכה]
במה שהביא הקושיא מדוע רב הלקה על מאן דמקדש בביאה לפי הט"ז וכתב בשם המקנה דאם ביאה אירוסין עושה רבנן לא יכלו לאסור מה שמפורש בתורה להיתר, אמנם יל"ע עדין בעצם הדברים דהנה דעת הראב"ד בשטמ"ק וברשב"א בכתובות דף ז' ב' דארוסה אסורה לבעלה מדאורייתא ומעתה כיון דביאה אירוסין עושה היאך מדאורייתא מותר לקדש בביאה הרי אירוסין עושה ואסור לבוא על ארוסתו דכלה בלא ברכה אסורה כנדה.
ולכאורה יש להבין דמאי איכפת לן אם ביאה אירוסין עושה או נישואין הרי אפילו אם נישואין עושה גם לא מובן כיון דכל הבועל דעתו על גמר ביאה וא"כ הנישואין הם בסוף ובתחילת הביאה כבר חשיב ביאה בארוסה כיון דבהעראה כבר חשיב ביאה לענין איסורין כמבואר ביבמות נד.
וצ"ל דאיסור ביאה קודם נישואין זה רק ביאה שכולה אסורה אבל אם מקצת מן הביאה מותרת כבר כל הביאה מותרת אף שבתחילה היא עדין לא נשואה וצ"ב.
ובראשונים מצינו שלא מחלקים ביאה אחת לשנים עי' רשב"א בכתובות ל' ובראשונים בקידושין עח. (הערת הרב מנחם שטיבל)