שיחה:תוספות/ברכות/ט/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כל הסומך[עריכה]
הקשו התוספות הלא כל העולם סומכין גאולה לתפלה ומאי רבותיה דרב ברונא, ויישבו דהכי קאמר כל הסומך גאולה לתפלה כותיקין שקורין ק"ש קודם הנץ ותפלה לאחר הנץ, עכ"ד. ועדיין צ"ב לכאורה מאי רבותיה הלא כולי עלמא יכולים לקרות ק"ש קודם הנץ ותפלה לאחר הנץ. ש"ס יידן (שיחה) 20:22, 6 בנובמבר 2019 (UTC)
- עשיתי חיפוש קל בתוכנות הספרים המודפסים, זה מה שהעלתי בחכתי:
- בספר איי הים הבין דברי התוס' 'כי לא ישתוו שני בני אדם בעולם אשר יסמכו גאולה לתפילה בזמן אחד מכוון כו' ורב ברונה אמר אז קריאת שמע קודם הנץ ותפלה אחר הנץ לפי מה שראה הוא הזריחה בדיוק צמצומיי. שהרי בעת אשר היתה הזריחה בין גאולה לתפלה לעיני רב ברונא, אי אפשר שתהיה הזריחה באותו זמן גם לנשארים. אמנם אם שהקדימו התפלה גם כן קודם הנץ או שאחרו גם הקריאת שמע אחר הנץ', עכ"ל. וע"ע ברי"ף שכתב דלית כל אינש יכול לכווני ולמיעבד הכי.
- עוד ראה בספר המחלוקות (סימן ד, בהתחלת זמן ק"ש של שחרית) שביאר כעין זה, שעיקר הרבותא שדקדק לקרות ק"ש עם הנץ וסמך גאולה לתפילה בעיקר הזמן שלא איחר ולא הקדים כלל דצמצום זה אין עושים שאר העם, ע"כ. והיינו שעיקר הרבותא שלמרות צמצום הזמן של ק"ש קודם הנץ ותפילה אחר הנץ, אע"פ סמך גאולה לתפילה והיינו שעשה הכל בצמצום גדול.
- ועפ"ז נראה לי ליישב קושיא נוספת בדברי התוס', שהרי נמצא לפי תוס' שעיקר הרבותא דרב ברונא היה מה שהוא קרא ק"ש קודם הנץ ותפלה אחר הנץ, ואם כן מה זה שייך לסמיכת גאולה לתפילה, וכלשון הגמרא 'זימנא חדא סמך גאולה לתפלה'. אך לדברי ספר המחלוקות אתי שפיר, כי באמת עצם הדקדוק לקרוא ק"ש קודם הנץ ותפלה לאחריה אינו דבר קשה כל כך, אך לסמוך גאולה לתפילה באופן זה דבר זה לית כל אינש יכול לכווני ולמיעבד הכי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 06:46, 7 בנובמבר 2019 (UTC)
- בגליון מוסף שבת קודש לפרשת וירא תשע"ט (גליון זכרון להגר"נ קרליץ זצ"ל) מובא מה שסיפר הגר"נ קרליץ שהחזו"א לא היה מכוון תפילת שמו"ע שתחל מיד עם הנץ החמה, אלא היה מתפלל תפלתו כסדר ואף אם היה מאחר את זמן הנץ בכמה דקות לא חש לכך. וביאר (הגר"נ או החזו"א) שהרי אמרו חכמים (פ"ב מי"ג) וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא [וראה עוד ברכות (פ"ד מ"ד) העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים], וס"ל שאף זה בכלל עושה תפילתו קבע כשיש דבר אחר הקובע מתי זמן התפילה. ומה שאמרו 'יראוך עם שמש' היינו שיכוון תחילת תפילתו באופן שיגיע זמן שמו"ע עם זמן הנץ החמה, אך גם אם מאחר כמה דקות הכל בכלל. ויש מקום לומר שזו כוונת התוס' שרב ברונא שוודאי היתה תפילתו תפילת רחמים, לא בכל יום התפלל ממש עם הנץ החמה, ורק יום אחד שאף שהתפלל תפילתו כסדרה עם זאת עלה בידו שיחל תפילת שמו"ע עם הנץ החמה, אזי לא פסק חוכא מפומיה כל אותו היום. למדן (שיחה) 17:02, 17 בנובמבר 2019 (UTC)