שיחה:רש"י/שבת/עה/ב

ד"ה משום צובע

משום צובע, שצובע את הבשר כו'. יש להבין מדוע כתב רש"י שצובע את הבשר ולא דיבר על העור שסביב בית השחיטה שהוא לכאורה הדבר הגלוי לעיני הלקוחות. ולכאורה פשוט שצביעת העור אינה חשובה צביעה וכמוה כשפיכת מים צבועים על משטח חלק באופן שהצבע אינו חודר למשטח. כי הדם אינו נספג בעור ובשטיפה קלה סר מעל העור ואין זה צובע. לכן פירש רש"י שצובע את הבשר שבבשר נטמע הצבע וחשיב צובע. ש"ס יידן (שיחה) 20:33, 21 במאי 2020 (UTC)

ד"ה משום נטילת

וחלזון. עיין מהרש"א שהקשה שהרי חלזון מבואר בגמרא לעיל שאפשר להוציא דמו בלי להורגו ואם כן מה"ת שהיה במשכן, ואף אם היה מכל מקום לא נגדיר זאת כחלק ממלאכת המשכן. ובמהרש"ל כתב שר' יוחנן שם פליג על זה, ויש לדון איך יחלוק על מציאות הדבר, אלא אם כן נפרש שר' יוחנן יסבור שיש נטילת נשמה בעצם הוצאת הדם כדרך שיש משום הוצאת נשמה בהוצאת דם באדם משום שהדם הוא הנפש, ועיין בתוס' שתלו זאת בדם צריר או פקיד, ואולי ר' יוחנן יחלוק על דבר זה. ש"ס יידן (שיחה) 20:33, 21 במאי 2020 (UTC)

ד"ה מסתת את האבן

לאחר שנעקרה מן ההר ונחצבה, מחליקה. צ"ב מדוע לא יהיה חייב משום ממחק. ועיין בתוספות (ד"ה והמסתת) שפירשו דאיירי באבן מרובעת ומתוקנת אלא שמייפה אותה ועושה בה שירטוטין וכו'. אך לדעת רש"י צ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 22:42, 21 במאי 2020 (UTC)

ד"ה כתב

שבקרשי המשכן שתים היו כותבים. הנה בשאר מלאכות לא דנו הדבר לפי השיעור שהיה במשכן, דרך דוגמא בהוצאה לא שיערוה לפי הכלים שהוציאו במשכן וכיוצא בזה בשער מלאכות. אשר נראה מכאן שבכתיבה חלק מהגדרת המלאכה הוא שאין כתיבה פחות משני אותיות וכעין שלענין תפירה פשוט ששני חוטים אינו שיעור בתפירה אלא שכל מהות התפירה אינה שייכת באופן שאין כאן ב' חוטין. ולכן במשנה לא הוזכר שיעור כל המלאכות אלא רק כתיבת ב' אותיות, תפירת ב' חוטין, ועשיית שני בתי נירין שאף שם הוא חלק מהגדרת המלאכה.