שיחה:רש"י/ברכות/יז/ב
ושלאחר המיטה[עריכה]
- עוסק במצווה במצווה קיומית
הגירסה שלפנינו: אף אם צורך בהם חייבים, הואיל שכבר יצאו ידי חובתן מן המת, עכ"ל רש"י. משמע שאף שיכולים ורוצים לשוב ולקיים המצווה לא נאמר בהם הפטור של עוסק במצווה. וכן מבואר לכאורה מהגמרא להלן (יח.) היו שנים זה משמר וזה קורא וזה משמר וזה קורא, ואין יכול לומר רצוני לקיים המצווה לשמור את המת. אמנם יש מקום לחלק, שאחר שאחד שומר אפשר שאין האחר מקיים כלל מצווה שהרי אינו מוסיף בשמירתו ואין המצווה אלא לשמור את המת והרי המת שמור. תורה לשמה (שיחה) 20:17, 26 בינואר 2020 (UTC)
ואינו מברך[עריכה]
- אונן אם יכול לברך
כתב רש"י: ואינו מברך, ואינו צריך לברך ברכת המוציא. ואינו מזמן, אינו צריך לברך ברכת המזון. וכן בסמוך (יח.) ואין מברכין עליו, אין צריך שיברכו לו כו'. ויש לדון אם רק אינו צריך אך אם רוצה רשאי או שאף אסור לברך (משום חוסר כוונה או בזיון למת שאינו עוסק בצרכיו אף שהוא פטור מן המצוות). ועיין להלן (שם ד"ה תשמיש) שכתב רש"י דלדעת רבי שמעון חייב בעונה בשבת ומשמע שלדעת תנא קמא אינו חייב אך רשאי. ועוד איתא בגמרא שם: מתו ומשמרו אין אבל מהלך בבית הקברות לא, והתניא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וכו', ולכאורה תמוה מה הדמיון הרי שם אסור לקרות בבית הקברות אלא מחוייב לצאת מחוץ לבית הקברות ולקרות ואינו פטור מן המצווה מה שאין כן כאן שהוא פטור מן המצווה. אך אם ננקוט שיש איסור לאונן אפשר שעל דין זה הקשתה הגמרא שמשמע מן המשנה שאין איסור אלא במשמרו או מתו ולא במהלך. תורה לשמה (שיחה) 20:58, 26 בינואר 2020 (UTC)