שיחה:פסקי תוספות
זהות המחבר[עריכה]
ר' אברהם זקוטו כתב בספר יוחסין (מאמר ה'):
המאור הגדול, נזר החכמים, מורינו הגדול, רבינו אשר הקדוש, בן רבינו יחיאל ... ועשה פסקים לכל התלמוד בדרך הרי"ף, עם מה שהוסיף מפלפול ר"י בעל התוספות ... ועוד עשה פעם אחרת, פסקים ארוכים, עם מספר הדינין שיצא בכל הלכה ... וכן עשה הספר הנכבד משאלות ותשובות. וכן עשה פירוש תוספות, ופירוש גמרות. ועוד כתב כל תוספות ר"י ואחרים, עם מה שהוסיף הוא ז"ל, ככתוב בכל אלה הגמרות של דפוס בשם פסקי התוספות ...
אבל בעל ספר "משנה לחם" (פסחים פרק י') נקט שהטור חיברו.
החיד"א בספר "שם הגדולים" (אות פ) צידד דיתכן שבמשך השנים נתחברו כמה ספרים אשר שמם "פסקי תוספות" ע"י מחברים שונים, ובספרו "יוסף אומץ" (סימן נב) כתב: אבל לומר שהוא הגהת תלמיד הוא דבר קשה, דבפסקי תוס' כתוב וז"ל הר"ר חיים אמר דאין מצוה עכשיו לדור בארץ ישראל עכ"ל. ועל הרוב דאחד מהראשונים חיבר פסקי התוס'.
ב"שערי תשובה" (סימן קע סק"ד) איתא בזה"ל: עבה"ט, והא"ר השיג על המג"א, והביאו באשל אברהם, ובבר"י, שנראה לו בפשט התוס' כהמג"א, ומ"ש בשם פסקי תוס' אפשר דט"ס נפל כו', ע"ש, ואמנם מ"ש הא"ר מפסקי תוס' נראה שכוונתו לספר אחד שכך שמו שהיה ביד הא"ר, כמבואר למעיין שבכמה מקומות מביא מפסקי התוס' שאין הכוונה על פסקי התוס' שלנו, ע"ש.
יעויין יש"ש (קדושין פרק א' סימן יב) שכתב וז"ל: וכן מצאתי להדיא בפסקי תוספת (סימן יג), וקבלתי שיש לסמוך עליה, אם לא שחולקים עליה גדולי המחברים.
עיין חתם סופר (ביצה יב:), וז"ל: וידוע דתוס' דביצה שלפנינו אינם אותן תוס' הקדמונים שהוציאו ממנו פסקי תוס'.