שיחה:משנה/מקואות/ז

משנה ז

הטביל בו את המטה

פירשו המאירי, התפא"י, וכן משמע ברמב"ם במשנה תורה [מקוואות פ"ח הי"ב], שמיירי במקוה שיש בו מ' סאה מצומצמות. ולא זכיתי להבין, מה נפק"מ כאן אם יש בו מ' סאה, או מ"א, או מ"ה. הענין הוא שאין הרבה מים. יהודי כשר (שיחה) 13:50, 5 ביולי 2021 (IDT)

בהמשך המשנה מבואר דין מקוה שמימיו מרודדין, ולכאורה המשנה יכלה להתייחס גם בנוגע להטבלת המטה למקרה דומה שיש צורך בהשקעת המיטה בתוך הטיט כיון שהמים רדודים. מכך שהמשנה לא נוקטת במקרה זה מבואר שכוונת המשנה לכמות המים ולא לגודל המקווה, וכמות המים הקטנה ביותר היא ארבעים סאה, ומכך פירשו הראשונים שמדובר במקווה שיש בו ארבעים סאה מצומצות, כלומר השיעור הנמוך ביותר של מי מקווה. תורה לשמה (שיחה) 00:30, 6 ביולי 2021 (IDT)

וניתן היה לומר עוד שכוונת הראשונים שדווקא באופן זה מותר להטבילה בו, כי הרי בעינן לסברת שהמים מקדמין והיינו שיש קשר וחיבור בין המים שטבלו בהם רגלי המיטה ונמצאים עתה בתוך הטיט ובין שאר המקווה. ואפשר לומר שהיינו דווקא כשמים אלו משלימים לשיעור מקווה שאז חשיבי כחלק מהמקווה, משא"כ כשהמקווה יש בו בפני עצמו מ' סאה מלבד אותם מים, בכהאי גוונא אפשר שחשבינן להו כמים שיצאו מן המקווה ואינם עוד חלק מן המקווה ולא תטהר המטה, אך זה חידוש גדול. גם יעויין פ"ב מ"י במקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט שלדעת רבי אליעזר מטבילין רק במים ולדעת רבי יהושע אף בטיט, והיינו דווקא בטיט שהמים צפים על גביו וביארו המפרשים יעויין רע"ב שם שהוא משום שהמים מקדימים ולכאורה צ"ב שהוא סברת המשנה כאן ולא מצינו דפליגי. ולכאורה החילוק הוא (ועי' ספר מאמר הלוי שם) ששם המ' סאה מצומצמות כוללות את הטיט ולכך פליגי משא"כ כאן יש מ' סאה מלבד הטיט, ואם כן אם נחשיב את המים הנכנסים עם רגלי המיטה לתוך הטיט כחלק מהמקווה יש לנו לדון את כל הטיט כטיט שהמים צפים על גביו ובכך הרי יש מחלוקת, אך להנ"ל א"ש שכיון שיש כאן מ' סאה מצומצמות מלבד הטיט חשבינן למים הללו כמחוברים ללא הטיט למי המקווה, ושפיר יש לומר שכן נאמר רק באופן שיש מ' סאה מצומצמות משא"כ באיכא יותר אם נחשיב גם את המים שנכנסים לטיט כחלק מהמקווה, מדוע לא נחשיב את כל הטיט כחלק מהמקווה וכטיט שהמים צפים על גביו. תורה לשמה (שיחה) 00:39, 6 ביולי 2021 (IDT)

יישר כח גדול. בעז"ה בל"נ כשאוכל אשנה פרק זה יותר ביישוב הדעת. מה שהקשיתם סתירה לכאו' בין פ"ב לכאן, ג"א נתקשיתי בזה, וביותר ששם כ' שדין זה הוא דוקא בטיט רך, וכאן כ' טיט העבה. כמדומה שזה קשור למח' רש"י ותוס' בסוכה יט: גבי טיט הנרוק, ומבואר קצת בערוה"ש יו"ד סי' רא סעיף קמט, שלכאו' יוצא שלרש"י יש 3 דרגות של טיט, ולתוס' יש רק 2. ונראה שלרש"י אפשר ליישב יותר בקלות.

לגבי הסברא שכתבתם זה נשמע יפה, אשמח יותר למ"מ בזה.. אישית אני מתחבר יותר לסברות שנאמרו כבר ע"י רבותינו גדולי הדורות..

שוב ייש"כ. ה' יעזור שיהיה לי היישוב הדעת לעיין בזה יותר. גם במאמר הלוי שהבאתם עז רצוני לעיין בו ביישוב הדעת. בל"נ. יהודי כשר (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

הרצון ליישוב הדעת הוא אכן רצון נפלא מאד, יתן ה' ותוכלו להגות בתורה ביישוב הדעת אמיתי. לגופו של ענין איני מכיר את הסוגיא לעומקה והנראה לענ"ד כתבתי, וודאי שבטלה דעתי בפני דעת גדולי הדורות שודאי אמרו דברם גם בסוגיא זו. בנוגע לחילוק שהעמדתם דשם איירי בטיט רך וכאן בטיט עבה, להמתבאר הרי אדרבה טיט עבה יותר מבואר הטעם שלא נחשיב גם הטיט כחלק מהמקווה, ואם כן גם חילוק זה מתיישב כפתור ופרח עם מה שנתבאר. תורה לשמה (שיחה) 17:15, 6 ביולי 2021 (IDT)