שיחה:בבלי/שבת/קכג/א

מדוכה כו' אין מטלטלין אותה

הגמרא מביאה ברייתא זו כמה פעמים וכל פעם מיישבת באופן אחר. סך הכל הגמרא מציעה חמש אפשרויות ליישוב הברייתא: א. דעת רב יהודה - כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל לצורך גופו. ב. דעת רב נחמיה - אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו המיוחד לו. ג. כדין סיכי זיירי ומזור שקפיד עלייהו. ד. דעת אביי - איירי בצורך מקומו ואין כלי שמלאכתו לאיסור ניטל לצורך מקומו. ה. דעת רבא - איירי מחמה לצל ואין כלי שמלאכתו לאיסור ניטל מחמה לצל. וצ"ב מפני מה בחרה הגמ' כל פעם בישוב אחר. ועיין בתוספות אך לא יישבו כל הצדדים בזה. מי אדיר (שיחה) 09:24, 15 ביולי 2020 (UTC)

נזכרתי באופן נוסף שמיישבת הגמרא (קכג:) - קודם התרת כלים נשנית משנה זו. מי אדיר (שיחה) 09:30, 15 ביולי 2020 (UTC)

יישוב א' מתאים רק לדעת רב יהודה, יישוב ב' כר' נחמיה, כנראה היה דוחק לו להעמיד כיחידאה, וכ"נ לשון הגמ' כיון דשמעה להא דאמר רב חיננא וכו' וע"כ העמידה בממח"כ, [אם הכוונה לממח"כ, וזה נידון רחב], וגם בתוס' [קכ"ג: ד"ה איתיביה, כ' טעם זה דלית הלכתא כר' נחמיה]. ושוב בסוגיא קכ"ג: הגמ' מקשה עוד ממדוכה ותי' אביי ורבא תי' אחרים, וע"ז נעמדו התוס', ותי' דידע אביי ומ"מ הקשה לרבא שמא יאמר תי' אחר יותר טוב.

ובטעם האמוראים שלא תי' כאביי ורבא, כבר כ' התוס' דמשמע להו דאין מטלטלין אותן בכל ענין. וכמו"כ יש לומר בדעת ר' אלעזר שפי' דקודם התרת כלים נשנית, דמשמע ליה ג"כ דאסור בטלטול בכל ענין [ועיי"ש רש"י שביאר ד' ר' אלעזר, דלא תי' כאביי ורבא, משום דשינויי דחיקי נינהו], ומאידך מתיר כשמל"א לצו"ג, ואולי גם לא רצה להעמיד כר' נחמיה דהוא חד מ"ד, וע"כ תי' דקודם התרת כלים נשנית, ולשאר אמוראי י"ל דהם נקטו דזה דוחק להעמיד קודם התרת כלים.

ומה שנשאר להקשות דהתוס' לא ביארו למה רבא וגם ר' אלעזר לא תי' מצד סיכי זיירי דקפיד עלייהו, ואולי גם זה מחודש, דמי יאמר דמיירי דוקא במדוכה דקפיד עליה, [ובקושיא זו יש עוד לפלפל]. בן עזאי (שיחה) 22:57, 15 ביולי 2020 (UTC)