שיחה:בבלי/שבת/נד/ב
מאי טעמא כדאמרן[עריכת קוד מקור]
הלשון קצת קשה שהרי לא אמרנו טעם הדבר לעיל אלא רק ביארנו האופן שהוא כשקשורה מערב שבת ולא שקשורה בשעת היציאה. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)
דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא[עריכת קוד מקור]
יש להבין מדוע צריכים לטעם זה הרי לכאורה פעמון זה נעשה לנוי וכבר אמרו בגמרא לעיל (נב.) שפרה היוצאת ברצועה שבין קרניה לנוי בין לרב ובין לשמואל אסור. והנה במשנה נאמר שכל בעלי השיר יוצאין בשיר וכתב רש"י (נא: ד"ה וכל) שנותנין שיר לצוארם לנוי, הרי שמותר לצאת בדבר העשוי לנוי. והביאור בזה כמבואר בגמרא (נב.) שנחלקו רב הונא ושמואל אם בעלי השיר יוצאים כרוכים או לא, וביאר רש"י שטעם המחלוקת הוא שדעת רב הונא שלנוי נמי אורחייהו הוא ולדעת שמואל לנוי לאו אורחה הוא, הרי שדין דבר העשוי לנוי הוא שתלוי אם אורחיה או לא. ומעתה תמוה מאד שהרי מבואר בגמרא שטעם האיסור הוא משום מיחזי כמאן דאזיל לחינגא ופירש רש"י (ד"ה לחינגא) לשוק למכור ותולין לו זוג להנאותו, נמצא שהטעם שסבורים שמוליכו לשוק הוא בגלל הזוג ומוכח שכל הדרך ללכת עם זוג בצוארו הוא רק כשהולכים לשוק שאם לא כן לא היה הדבר גורם שיחשבו שהולך הוא לשוק, ואם כן מדוע צריך להגיע לטעם זה הלא כיון שאינו אורחיה שוב יש לאוסרו כדין דבר העשוי לנוי ואינו אורחיה. ומבואר שלהגדיר הדבר כאורחיה היינו אף כשהולך כן רק לפעמים ולא בפעם זו וזה תמוה מאד. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)
אי הכי זכרים נמי[עריכת קוד מקור]
הנה לפירוש דחנונות היינו בשעת לידה פשוט שאינו שייך כי אם בנקבות, אך לפירוש הראשון שהוא בשעת גזיזה יש להבין מדוע אינו שייך בזכר. וצ"ל שמכל מקום אינו מפונק כל כך להצריכו עזק בשמן. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)