שיחה:בבלי/ברכות/יט/ב

אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק

בטור יורה דעה (סי' שג) הביא מחלוקת הרמב"ם ואביו הרא"ש לענין מי שרואה כלאים דאורייתא בבגדו של חבירו בשוק, שהרא"ש פסק דדינא דגמ' נאמר רק בבגדו שלו אבל בבגד חבירו שהוא שוגג ישתוק משום כבוד הבריות, אבל הרמב"ם כתב (הל' כלאים פ"י הכ"ט): הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו מיד ואפילו היה רבו שלמדו חכמה. [בשולחן ערוך פסק הב"י כהרמב"ם והרמ"א הגיה כשיטת הרא"ש, ויעו"ש בנו"כ]. הבית יוסף שם שיער שמקור שיטת הרמב"ם הוא שינוי גירסא בגמ'. וז"ל: נראה שטעמו מפני שהוא ז"ל גורס בההיא דרב יהודה המוצא כלאים פושטו אפילו בשוק ואינו גורס בגדו והמוצא כלאים על חבירו קאמר דמפשיט אותו אפילו בשוק. ע"כ. השערתו זו של הב"י נתקבלה אצל פוסקים ומחברים מאוחרים שכותבים בפשיטות שכן היה גירסת הרמב"ם בגמ'.

בעיון בכתבי היד נראה שצדק הבית יוסף שיש כאן שינו"ס אבל לאו מטעמיה, הב"י שיער שלהרמב"ם ליתא תיבת 'בבגדו' ובכל כתה"י שלפנינו נמצא תיבת 'בבגדו'. לעומת זה נמצא נוסח יחידאי בכת"י פריס שגורס כך: הרואה כלאים בבגדו של חבירו! פושטו אפילו בשוק. (ולפלא על בעל הדק"ס שמציין בהערות לכת"י זה לא העיר כלום בזה). אם נדייק בלשון הרמב"ם הרי שגם הרמב"ם מתחיל "הרואה" כלאים וכו', כנוסח כת"י זה וא"כ יתכן שגם לפני הרמב"ם היה נוסח זה בגמ' ומכאן מקורו. [כת"י פריס הינו מאוחר לתקופת הרמב"ם אבל לא מסתבר שהושפע מלשון הרמב"ם ולכן הלך ושינה הנוסח בגמ'] (מפורום אוצה"ח).

יצויין שאין כ"כ פלא על בעל דק"ס שלא העיר על נוסח כ"י פריס, שהגיע אליו רק באמצע ההדפסה ומיהר להעתיקו ולא היה לו פנאי לעיין בו. עכ"פ (שיחה) 22:00, 13 בנובמבר 2022 (IST)