שולחן ערוך/חושן משפט/קלה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א אע"פ שהמחזיק בדבר המיטלטל נאמן לומר שהוא שלו על בהמה וחיה אינו נאמן דכיון שהיא מהלכת יש לחוש שמא מעצמ' נכנסה לרשותו (ע"ל סי' ע"ב ס"ס כ"א) או שמא לקחה בדרך והחזיק בה לפיכך אם יש למערער עדים שהיא שלו נשבע היסת ונוטל ואם אין לו עדים נשבע המחזיק היסת ועומד בשלו ובמקום שדרך למסור בהמה לרוע' שחרית ולוקחה מידו ערבית בענין שאינה הולכת לבדה כלל דינה כשאר מטלטלין ונאמן המחזיק בשבועת היסת לומר שקנויה לו ואם טען שהזיקה לו כדי דמיה או שהוא חייב לו כך וכך ישבע בנקיטת חפץ: הגה וי"א דאם החזיק בהם ג' שנים בכל ענין הוי חזקה (טור והמגיד פ"י מטוען בשם רשב"ם וכ"כ התו' בפ"ב דגיטין):
ב עבד כנעני גדול דינו כבהמה ואין לו חזקה עד אחר שלשה שנים מאחר שהוא מהלך (וצריך המחזיק להביא ראיה ששמש לו כל ג' שנים אלו כדרך עבד לרבו) (רמב"ם פ"י מטוען) ואם הוא קטן שאינו מהלך על רגליו דינו כשאר מטלטלין ויש לו חזקה מיד אפי' אם יש לו אם שרגילה לצאת ולבא בבית המחזיק: