שואל ומשיב/ו/ג
שואל ומשיב 
ו ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ביום ד' פ' וירא הי' ברית מילה בבהכנ"ס שלי והשמש הי' הבעל ברית ומפני שדירתו היתה קטנה מהכיל ע"כ אמרו שיפנו העזרת נשים שיאכלו שם הבעלי כבודים ובבואי לשם שהייתי סנדק גערתי לפי שאני התנתי בעת הקמנו האבן של הבהכנ"ס שיהי' קדושת בהכנ"ס עליו לכל דבר וא"כ אסור לאכול על הברית בבהכ"נ וראיתי בש"ע א"ח סי' קנ"א ס"ד כשנקבצים לעבר השנה בב"ה מותר לאכול שם וכתב המ"א דסעודת מצוה מותר ולכאורה ה"ה ברית מילה דודאי נקרא סעודת מצוה אבל המ"א ביאר שם בשם הגהת סמ"ק דדוקא עיבור השנה דאין עולין בה רק בפת וקטנית וא"כ בברית מילה דיש לחוש לשכרות אסור ועיין פרמ"ג שם שביאר בהדיא דכ"מ שיש לחוש לשכרות אסור. אך נראה כיון דאורחים אוכלין ושותין בבי כנישתא כמ"ש הט"ז סק"א שם וכיון דהוא שמש בבהכ"נ ודר שם וא"כ הו"ל כאורחים דמותרים לאכול ולשתות דהוא בית שלהם וגם בשמש דביתו שלו מקרי כיון דדר שם ועיין בעירובין דף ע"ד ע"ב והכא חזנא הוא דהוה אכיל נהמא בביתי' והוה אתי וביית בבי כנישתא ומשמע דשמש הכנסת מותר לישן בבהכ"נ שהוא שומר לביהכ"נ אף דיש לדחוק דבדירה שבתוך בהכנ"ס הוה ביית מ"מ פשטת לשון משמע דהוה ביית בבהכ"נ עצמו ובחידושי להלכות מזוזה הארכתי בזה לישב קושית המהרש"א שם וע"כ יש להקל על השמש דהיכן ילך לעשות הברית כיון דביתו שם וגם יש לצדד שעזרת נשים אולי לא נתקדש כ"כ וכמו עליות של בהכ"נ לא נתקדשו כ"כ ועיין בש"ע סי"ב שם ואולי גם עזרת נשים לא נתקדש כ"כ ועכ"פ בכלל בהכ"נ לא מקרי והיא סעודת מצוה והוא עני אין לחוש לשכרות כ"כ וע"כ לפע"ד נראה דיש להקל ועיין סנהדרין דף י"א דר"ג אמר השכימו לעלי' ואולי משום דהי' שבעה בפת וקטנית ולכך הי' לו עלי' מיוחדת ולא רצה להקל אף בסעודת מצוה ולכך אין עולין רק במזומנים לה דמי שאין צורך לו שוב אסור לאכול אף בעלית בהכ"נ וצ"ע.
אחר זמן רב מצאתי בברכות דף נ"ג ע"א בהא דמשני הא דאיכא חזנא ופירש"י שם שמש שאוכל בבהכ"נ ומשמע ע"כ שמש של בהכ"נ ממש דלכך שייך לומר דעשוי לאור שיראה השמש וראיתי במ"א סי' רצ"ח סקט"ו שפירש שם השמש אוכל בבית הסמוך לבהכ"נ כמ"ש סי' רס"ט וכוונתו למ"ש שם בשם התוס' לענין אורחים דאכלי ושתי בבי כנישתא ותמהני דמלבד דהרמב"ן חולק גם שם ועיין ט"ז [[ט"ז/אורח חיים/קנא#א|סי' קנ"א ס"ק א' אף גם דכאן משמע בפשיטות דהשמש יאכל בבהכ"נ ממש ונעשה להאיר לו ובאמת פירוש המ"א דמיירי בחלונות פתוחים לבהכ"נ זה דחוק אף גם דבעירובין דף ע"ד הנ"ל דאמרו ג"כ דחזנא הוא דהוה אכיל בביתי' והוה אתי וביית בבי כנישתא משמע בבי כנישתא ממש קאתי לי' לישן ואף דשם מבואר דאכיל בביתי' היינו משום דמעשה שהי' כך הי' דהי' לו בית לאכול אבל פשיטא דשמש עדיף מאורחים שמותר לאכול בבהכ"נ ממש וצ"ע בזה. והנה בעירובין דף ל"א קסברי רבנן דאסור לקנות בית באיסורי הנאה ור"י ס"ל מצות לאו ליהנות נתנו וקשה טובא דניהו דזה לא מחשב הנאה מה שמותר לו לילך חוץ לתחום דמצות לאו ליהנות ניתנו והרי אסור לאכול בבית הקברות כמ"ש הרמב"ם והסמ"ג בהלכות אבל וכן קי"ל בטור וש"ע יו"ד סי' שס"ח ולמדו מדין בהכ"נ דאסור לאכול ולשתות וכמ"ש בשה"ג סביב האלפסי פ' נגמר הדין דהאיסור הוא משום קדושת בה"ק וא"כ כיון דאסור לאכול בו ניהו דאינו רק מדרבנן אבל עכ"פ צריך להיות מקום פיתא והרי אינו ראוי לאכול שם ואולי לצורך מצוה יכול לאכול שם אבל אכתי קשה דהא מסיק הש"ס דמותר לערב אף לדברי הרשות וא"כ למה יהי' מותר בבה"ק ומכאן הי' נראה כיון דעכ"פ ראוי לאכול שם מצד עצמו מקרי מקום דירה ומזה ראי' דלא כמ"ש הפרמ"ג באו"ח סי' שס"ה דאם מת בבית שהעירוב שם לא מועיל דהא הכהנים אסורים לכנוס בו והרי כאן מבואר דאף בעירובי תחומין מותר וצ"ע. כעת שבתי וראיתי דל"ק דהרי שם אזלינן דאין מערבין אלא לדבר מצוה וא"כ כיון דלצורך מצוה הוא מותר לאכול שם דלא עדיף מבהכ"נ ממש דלדבר מצוה מותר לאכול שם ואף דשם האכילה גופא היא המצוה מ"מ גם כאן כיון דבאמת לא אכל שם רק דבעינן שיהי' ראוי לאכול שם וכיון דמערב לדבר מצוה ואין לו מקום אחר לקנות העירוב רק שם פשיטא דמותר ועוד כי האורחין מותרין להיות בבהכ"נ ועיין באו"ח סי' קנ"א בטו"ז שם והדבר תלוי במחלוקת התוס' עם הרמב"ן בפירוש הא דאמרו גבי אורחין דאכלי ושתי בבי כנישתא וא"כ כיון שהוא לדבר מצוה שוב עכ"פ מותר לאכול שם דלא גרע מאורחין שמפני שאין להם מקום לאכול התירו להם בבהכ"נ כ"ש בזה דהוא לצורך מצוה ולכך הוצרך לאסור משום דאסור ליהנות ולקנות בית באיסורי הנאה וז"ב. עוד נ"ל דאין קושיא משם דלפמ"ש בשה"ג סביב האלפסי פ' נגמר הדין לחלק בין קברות של רבים דהוקצה לצורך מתים של רבים דאסור בכל דבר שיש בו בזיון משא"כ בקבר יחיד דאינו רק משום דאסור ליהנות מהקבר ושוב אינו מוקצה לאסור במקום שלא נקבר וגם שוב יש לחלק בין קבר בנין לקבר קרקע עולם ע"ש באורך א"כ לפמ"ש רש"י בס"פ א"ב דקאי בקבר יחידי ועיין במהרש"א באורך דלא קאי אדלעיל דמיירי בקברות של רבים א"כ שוב לא שייך בו איסור דאכילה ושתי' בבה"ק ואין כאן מקום לאסור רק משום דאסור לקנות בית בא"ה והיינו בקבר בנין וכדומה דקרקע עולם אינו נאסר וז"ב מאד.
ולפ"ז גם בבית שיש בו מת כל שאין כהן כיון דיכול לעשות מחיצה ולאכול ג"כ מקרי ראוי לאכול ועיין ביו"ד סי' שמ"א ס"א והנה בהא דאמרו בעירובין שם דכ"ע אין מערבין אלא לדבר מצוה ודכ"ע מצות לאו ליהנות נתנו ובהא קמיפלגי מ"ס ניחא לי' דמנטר דאי איצטריך אכיל לי' לכאורה תמוה דניהו דאח"כ ל"ש מצוה ואסור להנות מ"מ למה יאסר לא יהי' ניחא לי' לאכול אח"כ ואז שוב יהי' מותר. אמנם נראה דמכאן ראי' ברורה למ"ש המאירי הובא בספר מעשה רקח הספרדי דהא דמצות לאו להנות נתנו אף שבשעת המצוה איכא הנאת הגוף לא אכפת לן רק שלא ימשך הנאת הגוף אחר המצוה כמו במעין דאחר שנטהר נהנה ע"ש. ולפ"ז גם כאן באמת יש הנאת הגוף בהדי מצותו שקונה בית שם ויכול לילך עי"ז וגם יוכל לאכול שם ורק דבהדי מצותו לא אכפת לן אבל כל שנהנה אחר המצוה שוב אסור בהנאה ודברי המאירי מפורשים בש"ס הנ"ל ודוק. ולכאורה יש לומר דבר חדש דלפמ"ש המל"מל פי"א מטומאת המת דדוקא במאהיל על המת היא דל"מ אהל זרוק אבל בשנכנס לאהל המת כל שיש אהל זרוק איכא הפסק בין הטומאה א"כ משום איסור בית הקברות בודאי יהי' מועיל אהל זרוק דהוה עכ"פ מחיצה רק דעכ"פ קונה ביתו בא"ה ודו"ק. אחר זמן רב ראיתי ברמב"ם פ"ו מעירובין שכתב בהלכה י"ז דהנותן ערובו בבה"ק אינו עירוב לפי שאסור להנות והרי נהנה אחר העירוב ע"ש. ולפע"ד כוון למ"ש דיש לו הנאה אחר שנעשה המצוה וזה אסור לשטת המאירי. ומצאתי בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' פ"ח בסופו דתמה על הרמב"ם דנתן טעם לפי שבה"ק אסור בהנאה דהא בקבר יחידי דאין האיסור רק משום דנהנה מא"ה ביה"ק י"ל כר"י כמ"ש הרא"ש ולא זכיתי להבין דבריו דאטו הרמב"ם מוכרח לסבור כרא"ש דבאמת הוא ס"ל דלא קיי"ל כר"י אף בקבר יחידי ומשום דכל דאי מיצטריך ניחא לי' ל"ש אין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות נתנו וכדאמרו בש"ס ועיין בה"ה שביאר בהדיא דרבינו פסק כרבנן דר"י אמנם מ"ש למעלה ראי' ברורה להמאירי לפע"ד מבואר כן בדברי רבינו בהדיא דהרי כתב כיון שרוצה בקיום העירוב אחר הקני' הרי נהנה בו והיינו דבכה"ג הוה הנאת הגוף אחר קיום המצוה ודו"ק. והנה בהא דמבואר בש"ע או"ח סי' שס"ו ס"ג דהמנהג להניח העירוב בבהכ"נ וכתב בהרמ"א הטעם דעירובין שלנו יש להם דין שתוף וא"צ להניח בבית דירה והוא תימא לפע"ד דניהו דאנו סומכין על עירוב במקום שתוף ושתוף במקום עירוב וכמ"ש הרמ"א סי' שפ"ז אבל למה יעדיף כח השיתוף שיועיל אף במקום שאינו בית דירה יותר מעירוב שצריך מקום דירה ומקום פיתא ולומר דבהכ"נ מקרי מקום פיתא לפי שאורחים אוכלין שם מלבד דבעינן שיהי' מקום פיתא לאותן אנשים הצריכין לערוב וגם לשטת התוס' דאסור לאכול בבהכ"נ עצמו אף לאורחים א"כ פשיטא דלא מקרי מקום פיתא. אמנם לפע"ד נראה אחר שהתבוננתי בעומק הענין דעירוב ראיתי ברמב"ם פ"א מערובין הכ"ו שכתב בזה"ל ומה הוא העירוב הזה הוא שיתערבו במ"א כל אחד שמניחין אותו מע"ש כלומר שכלנו מעורבין ואוכל אחד לכלם ואין כל אחד מאתנו חולק רשות מחברו אלא כשם שיד כלנו שוה כמו יד זה שנשאר לכלנו כך יד כלנו שוה בכ"מ שאחז כל אחד לעצמו והרי כלנו רשות אחד וכמעשה הזה לא יבא לטעות ולדמות שמותר להכניס ולהוציא מרה"י לרה"ר הנה האיר עינינו במאור תורתו דלא שנחשב שבמקום הזה דרים כלם דזה א"א רק דבזה המקום יש לכלנו חלק ורק שצריך להיות חלק ומקום לאכול פת או מקום שינה שם לכל מר כדאית לי' אבל מורה שבזה המקום יד כלם שוה דכשם שכלם שוה בזה כך שוה כלם בכל המקום שיש לכל אחד בפ"ע ולפ"ז נ"ל ברור דמה שהקפידו שיהי' ראוי לבית דירה ולמקום פיתא היינו דוקא כשמשתתפין בבית או בחצר ששייך ליחיד רק שע"י העירוב נעשה כאלו משותפין אנחנו א"כ שוב צריך שיהי' עכ"פ בית חשוב דאז נראה שיש לכל אחד חלק במקום חשוב ועי"ז נראה שגם במה שיש לכל אחד בפ"ע משותפין אנחנו בו אבל אם באמת יש בית ששייך לכל הקהל פשיטא דמותר להניח שם אף שאין מקום דירה דהא כשמניחין העירוב במקום הזה ומורה שאוכל אחד לכלנו אף שאינו מקום דירה הא הבית הזה באמת יד כל אחד שוה בו וכשם שאנו משותפין בבית זה כך אנו משותפין במה שיש לכל אחד בפ"ע וא"צ שיהי' בית דירה ולפ"ז בהכ"נ דיד כל אחד שוה בו א"כ א"צ שיהי' בית דירה וז"ב לפע"ד.
ובזה נלפע"ד מ"ש הט"ז סי' שס"ו שם והמ"א ונלוה עליהם זקני הגאון הח"ץ ז"ל סי' קי"א שכתב במעשה דק"ק פירדא דכל שאין יכול לטלטל כיון שאין ערוב מבואות שוב ל"מ העירוב המונח בבהכ"נ דכל הטעם של הערוב חצרות הוא שיהי' נחשב כאלו כלם דרים שם והא כאן א"י לבא שם ובזה חדשו האחרונים דאם יש מת שם א"י להניח הערוב ולפמ"ש ע"כ לא כתבו זאת רק לשמניח בבית שאין להם לכל הקהל שותפות רק דע"י אוכל שמניחין נעשו שותפין בזה צריך שיהי' כאלו דרין שם כל הקהל אבל בבהכ"נ שיד כל הקהל שוה בו ויש לכל אחד בו חלק כמבואר סי' קנ"ג באו"ח וגם לכך יכולין לכתוב הרשאה וסומכין על ד"א קרקע שיש לכל אחד בבהכ"נ כמבואר בטור וש"ע חו"מ סי' קנ"ג וא"כ מה שמניחין האוכל הוא רק היכר כמו שהאוכל משותף לכלנו בבית שיש לנו בשותפות כמו כן משותפין אנחנו בכל הבתים שיש לנו לבדנו א"כ ניהו דא"י לבא לבהכ"נ מ"מ אטו בשביל זה נתבטל השותפות שבבהכ"נ וא"כ יש היכר שאנו משותפין ולכך מותר להניח בבהכ"נ אף שאין ערוב בעיר. ובזה גלותי היום חרפת הגאונים שזכר זקני הגאון הח"ץ ז"ל שהי' שם רבנים בק"ק פירדא ולא חשו לזה ולפמ"ש א"ש ואין להקשות דא"כ בעירובין דף מ"ט הו"ל לומר החילוק והנ"מ שבין עירוב משום קנין או משום דירה לענין בהכ"נ וחצר השותפין דמשום דירה ליכא ומשום קנין איכא. אבל ז"א דגם משום קנין ל"ש דהא כבר יש להם שם קנין אף מקודם שהניחו העירוב וז"פ וברור וגם בלא"ה יש שם הרבה נ"מ ואטו כי רוכלא לחשוב וליזול. ובזה אני אומר בטח לישב גם מנהג המבורג שזכר הרמ"א סימן קי"ב שכתב שמניחין בהרבה בתי כנסיות שבעיר והוא ערער ע"ז וכתב דל"ש ענין עירוב בזה דכל ענין עירוב הוא דהוה כאלו קונים בבית הזה כלם וא"כ אם תולין העירוב בשני בתים אינו עירוב מכ"ש בתולין העירוב בהרבה בתי כנסיות. ולפמ"ש א"ש דכבר כתבתי דבהכ"נ חלוק משאר עירובי חצרות דשם צריך שיהי' נעשה ע"י העירוב שותפות בבית וא"כ בעי שיהי' מונח הכל בבית אחד אבל בבהכ"נ שהשותפות ברור אם כן אדרבא בכל בהכ"נ שהרבים מתפללים שם ויש להם מקומות שם א"כ עדיף טפי שכל בהכ"נ יש לה שותפות יותר חזק ממה שיש לבהכ"נ אחת אף שמשותפת לכל העיר ובפרט שאנו יוצאין וסומכין על שתוף במקום עירוב ובשותפות יותר אלים כשהיא באותה בהכ"נ שמתפללים בה ובפרט באותן עירות שבהכ"נ חלוקים בתפלתם כמו אשכנזים וספרדים וכדומה שכל אחת יש לה ענין וקיבוץ בפ"ע וא"כ פשיטא דהבהכ"נ שלהם הוא המשתף אותם וז"ב. וגם לפי מה שאמרו בירושלמי דז"ח הוא מפני דרכי שלום א"כ כשמונח בבהכ"נ ניכר השלום וגם שאל"כ ירבה הקטטה שכל אחד ירצה שיהי' בביתו כדאמרו בגיטין דף נ"ח דמערבין בבית ישן מפני ד"ש וגם דשייך חשדא וכשהוא מניח בבהכ"נ הכל אין קטטה וחשדא וגם התינוקות יכירו וידעו ולכך מניחין בבהכ"נ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |