שואל ומשיב/ה/לה
שואל ומשיב ה לה
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בב"ב דף ע' א"ל מהימן ולימא ליה שטרא בידך מה בעי א"ל ולטעמיך וכי אמר נאנסו מי מצי א"ל שטרך בידי מה בעי וכתבו התוס' דל"ש לומר דהוה מגו במקום עדים דא"כ מה פריך מנאנסו דשם לא מוכרח מלתא דמשקר ולפענ"ד נ"ל דבאמת תמהו הקדמוני' הא אבעיא דרב עמרם אי מצי טעין החזרת במקום נאנסו או דלמא מצי א"ל שטרא בידך מה בעי וכשר"ח השיב לו דנאמן אלמא דלא חש לכך דשטרך בידי מה בעי וא"כ מה שאל לו ולימא ליה שטרא בידך מה בעי והוא השיב דכי טעין נאנסו וכו' והא זה הי' עיקר אבעית דרב עמרם וא"כ מה הי' הוויכוח ביניהם. אמנם לפענ"ד נראה עפמ"ש בתשובה והבאתי שמצאתי לש"ב הגאון בכסא דהרסנא סי' נ' דענין שטרך בידי מה בעי הוה כתנאי שא"י לטעון פרעתי כ"ז ששטרו בידו הוא ובתנאי כל מה שמתנה תנאו קיים ולפ"ז כל הבעיא כאן בבעית דר"ע אי גם בפקדון שייך זאת וע"ז חידש ר"ח דבפקדון ל"ש סברא זו דהרי א"א להיות התנאי החלטי דהרי בנאנסו ודאי ל"ש זה התנאי וא"כ א"א לומר דבפקדון הוה תנאי כמו במלוה דבמלוה ל"ש נאנסו ושייך לומר דהתנה עמו כן אבל בפקדון דמשכחת לה בנאנסו וא"כ ל"ש התנאי הלז דמה יעשה כשנאנס וא"כ לא קיבל המפקיד תנאי זה ומעתה זה היה הויכוח דר"ע ס"ל דעכ"פ לענין החזרת הוה התנאי תנאי גמור ול"מ טעין החזרת משום דשטרא בידך מה בעי וע"ז חידש ר"ח דהרי כשיטעון נאנסו ל"ש התנאי וא"כ בפקדון ל"ש סברא זו ומעתה שפיר י"ל דהוה מגו במ"ע דהא הוה תנאי ובתנאי ל"ש מגו וכ"כ בהגהות אא"ז הח"ץ ז"ל סי' ס"ט דלכך ל"ש מגו דאי בעי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני דזה הוה תנאי ובתנאי ל"ש מגו וה"ה כאן וע"ז חידש דבפקדון ל"ש זאת וכמ"ש:
ובזה יש ליישב מה שהקשה הרשב"ם וכל הקדמונים דלמסקנא דס"ל לרבא דנשבע וגובה מחצה והרי רבא גופא ס"ל בשבועות דהמפקיד בשטר צריך לחזור בעדים או שיקח השטר ונדחק ובאמת גם לדייני גולה דהוא שמואל קשה זאת ועיין בקדמונים בשטה ולפמ"ש י"ל סברא נכונה דבאמת המפקיד בשטר צריך להחזיר בשטר דהוא ס"ל דשטר אלים והוה כתנאי ואף דיכול לטעון נאנסו מ"מ לגבי החזרתי הוה תנאי ושוב ל"ש מגו דהוה כמגו במ"ע כמ"ש בשם אא"ז הח"ץ ז"ל אך לגבי יתומים ניהו דהמפקיד התנה כן עם הנפקד אבל לגבי יתמי ל"ש תנאי ואף שהנפקד עבר על תנאי מ"מ הם לא נתחייבו בכך כמו בנאמנות כל שלא האמין לגבי יורשים ל"מ נאמנות וה"ה כאן עכ"פ היורשים לא מתחייבו ע"פ תנאי ושפיר יכולים לטעון החזרנו ביתומים גדולים או הקטנים אנן טענינן להו ובאמת הנפקד עבר על תנאי ומ"מ הם פטורים ודו"ק:
והנה בהא דאמרו סוף סוף כי טעין נאנסו לאו שבועה בעי והנה קשה לי במ"ש הש"ך סי' ע"ה דכל שאין ע"א לפנינו א"י להשביע כיון שהוא טענת שמא ע"ש והרי שבועת נאנסו אינו רק בשמא דהא לא ידע ולדעת הש"ך סי' ע"ב ס"ק קט"ו אינו רק בשמא וא"כ כיון דידוע שהוא הפקיד בידו א"כ יכול להשביע אף בשמא כמ"ש רבינו ברוך הובא בש"ך ותה"ד שם וגם על רבינו ברוך קשה למה לא הביא משבועת נאנסו וא"ל דנאנסו היא שבועת התורה דז"א דהרי התוס' כתבו כאן דאינו רק שבועת המשנה דהא בעינן הודאה במקצת וא"כ אדרבא קשה טפי אם נימא דיכול להשביע שבועת התורה מכ"ש שיכול להשביע בטענת שמא כל שידוע בודאי שהיה בידו מעות חבירו וצ"ע דעכ"פ דיש רגלים לדבר שבא לידו ממון חבירו וזה טוען שנאנס או נתקלקל שפיר משביעין ליה כמו בטענת נאנסו אף שאין עד כלל:
והנה בהא דפריך ולא שבועה בעי לכאור' קשה לי דהרי כאן אינו מבואר שנתן לו למחצית שכר ורק שהפקיד בידו לכאורה הי' נ"ל דשבועת שומרין ל"ש כיון שאינו רק ש"ח והרי הרשב"א הקשה בהא דאמרו בב"מ דף צ"ד בהא דאמרו בשקנו מידו והקשה הרשב"א דלמה לי קנין הא שכירות א"צ קנין וכתב דבש"ח באמת למה יצטרך לשלם או לשבע דלא מצינו שיתחייב אדם בחנם רק מפני שזה נשען על שמירתו ע"ש ולפ"ז אף אם נימא דשבועת נאנסו הוא מה"ת אף שאין כאן הודאה במקצת מ"מ זה בש"ש שנתחייב בשמירה אבל ש"ח ל"ש שיתחייב כלל בשבועה. אמנם צ"ל דכיון דהפקיד מעות מותרין ויכול להשתמש בהן נעשה ש"ש ושפיר פריך ולא בעי שבועה ודו"ק. והנה במ"ש למעלה דבשו"ת הרא"ש סי' נ' ובכסא דהרסנא מחזיקין סברא זו דשטרא בידך מה בעי הוא מכח התנאי זה כתבתי בלי עיון בספרו ואח"כ ראיתי בשו"ת הרא"ש הנ"ל ומצאתי דהרא"ש כתב דסוגי' דר"ע ור"ח קשה לפרש כן והכסא רצה לפשר הדבר יעו"ש ולפענ"ד הדבר ברור כמ"ש לבאר כל הויכוח שבין ר"ע לר"ח בזה ובגוף הסוגיא ודו"ק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |