שואל ומשיב/ה/כד

שואל ומשיב ‏ ה כד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה חמישאה סימן כד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי במה שנוהגין השוחטים פה לבוב כשחל שבת אחר שני י"ט של ר"ה או של גליות דאז שוחטין הרבה אנשים ביו"ט שני שא"א להשהות בשר כ"כ מעיו"ט על שבת והנה הבעה"ב נותני' השכר קודם מה שישחטו בי"ט על השבת וא"כ שייך שכר שבת והשבתי דהרי התוקעים לוקחים שכר התקיעות והטור סי' תקפ"ה צווח ע"ז והב"י כתב ליישב ע"ש וה"ה כאן ולפענ"ד להוסיף כיון דאינו רק מחזי כשכר שבת כדאמרו בכתובות דף ס"ד וא"כ בכה"ג שמשלמין קודם השבת לא ניכר כ"כ שיהיה שכר שבת והרי ריבית מקודמת אינו רק דרבנן מכ"ש בזה ומיהו לפ"ז גבי הך דשוכר הפועל למה יהיה אסור כל שאינו שוכרו לחדש והא אינו רק מאוחרת דשכר פעול' אינה משתלמת אלא בסוף ואינו שכר שבת אמנם לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בהא דאמרו גזירה שמא יעבירנו והקשו הקדמונים דא"כ לא ימול בשבת גזירה שמא יעבירנו וכתבו דגוף המלאכה שהיא מלאכה דאורייתא הותרה בשבת א"כ לא גזרו גזירה דרבנן לבטל המילה זה א"א והרבה הארכתי בזה ולפ"ז כיון דגוף המלאכה לשחוט ביו"ט על שבת הותרה גוף המלאכה לא גזרינן על מה דמחזי כשכר שבת ואף דיש לחלק דשם א"א לגזור דלא ימול וכאן אפשר שישחוט בחנם ולא יקבל שכר מ"מ כיון שהותר זאת הותר גם דרבנן וכעין שאמרו מתוך שהותר לצורך וכו' ודו"ק ואגב אכתוב מה שמותר בהבלעה נלפענ"ד כיון דעיקר הגזרה דשכר שבת משום מקח וממכר והיינו שלא יכתוב וא"כ כל שהוא בהבלעה לא יכתוב על שבת בפ"ע ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף