שואל ומשיב/ד/ב/קסב
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראיתי בכתבים שכתב הרב החריף מוה' אהרן שמחה ני' אבד"ק סאליצע להרב הה"ג מוה' משה ארי' אלטיר האבד"ק באקוי ני' במה דאמרו בברכות דף י"ט כה"ג ונזיר והקשה היאך משכחת לה שיהיה כה"ג ונזיר הא הכה"ג צריך לספר עצמו בכל ע"ש כדאמרו בסנהדרין דף כ"ב וא"ל דלא הוה רק סלסול בעלמא ולא נכנס תחת סייג הלאו דלא יפרע שהרי הרמב"ם בהלכות כלי המקדש פ"ה מכניסו תחת הלאו דראשו לא יפרע כמ"ש שם בה"ו. והנה לכאורה רציתי לומר דהי' נזיר מקודם שנעשה כה"ג וכה"ג חל על נזירות אבל בתוס' בכורות משמע שם דהיה כה"ג ונזיר דאמר שם כה"ג ונזיר ועיין נזיר דף מ"ח דג"כ אמרו בסתם כה"ג ונזיר ואח"כ מחלק וגם לא ידעתי דאיך יהי' נעשה כה"ג כל שקדושת נזיר עליו ואסור לגלח והרי כה"ג נצטוה שיגלח וראשו לא יפרע. אמנם העיקר נראה דהרי כל הטעם דבכה"ג מצווה שלא יפרע נראה מהרמב"ם שם דהוא משום כבודו של כה"ג שיהי' לו לתפארת וגם למקדש שיושב שם כמ"ש שם בה"ז וכבודו שיהי' יושב במקדש כל היום וא"כ כיון שהוא מחמת קדושת הכה"ג ותפארתו שיהיה מגלח שלא יפרע ראשו ולפ"ז נזיר שקדושתו ותפארתו הוא במה שמגדל שער ראשו והכתוב אומר כי נזר הקדש עליו וא"כ בודאי גם על הכה"ג מצי לחול שזה הוא תפארת לכה"ג שקיבל עליו להיות נזיר ולהרחיק עצמו מכל תאות הגופניות ובודאי יכול לחול עליו קדושת נזיר וז"ב. ומ"ש להקשות על מ"ש הרמב"ם בכלי המקדש ה"ו ואינו מרבה פרע לעולם שנאמר את ראשו לא יפרע ואפילו בעת שלא יכנס למקדש ובהלכות ביאת מקדש פ"א כתב בהל' יו"ד בהא בכה"ד אבל כה"ג אסור לגדל פרע ולקרוע בגדיו לעולם שהרי תמיד הוא במקדש ולכך נאמר בו את ראשו לא יפרע וכו' ומשמע דעיקר הוא בשביל המקדש בעת שהוא במקדש ושם כתב אף שאינו במקדש לק"מ דהרמב"ם נתן טעם דלכך אסרה תורה לכה"ג לעולם לפי שהוא תמיד במקדש ע"כ נאמר סתם את ראשו לא יפרע והיינו שכה"ג כל אימת שירצה עובד כמבואר בירושלמי ולכך תמיד אסור אבל הכה"ג שתלוי במשמרת שלו ולכך לא אסור רק בעת בואו למקדש. ובזה יש ליישב קושית הראב"ד שם ומ"ש להקשות דלמה סיים הרמב"ם ולכך נאמר בו והרי כמו דיליף כה"ד מפרע דנזיר כמו כן נוכל ללמוד גם כה"ג לפענ"ד הרמב"ם דיקדק היטב דלא יקשה על התורה למה כתב זה בכה"ג ראשו לא יפרע והלא כה"ד ג"כ מוזהר וע"ז כתב דזה נוסף על כה"ג שאסור לעולם וז"ב. ומה שהקשה על הש"ס סנהדרין דאמר כה"ג מסתפר בע"ש ולא נקט האיסור דאסור לגדל פרע כדנקט בכה"ג לק"מ דזה מקרא מפורש בכה"ג אבל כה"ד דנלמד מקרא דיחזקאל זה חשב שם ומ"ש למה אמרו לא לחנם פיזר בן אלעשא ממונו ללמד תספורת של כה"ג למה תלה דוקא בכה"ג המעיין ברא"ש בנדרים דף י"ג ימצא כי התספורת נלמד מכסם יכסמו ראשיהם וזה דוקא בכה"ג אבל בסנהדרין נמצא שינוי מנדרים ע"ש וצ"ע דהרמב"ם השמיט כל התספורת דאמרו בסנהדרין שם היאך היו הכהנים מסתפרים ועיין בסנהדרין דף כ"ב דמבואר שם דהוא מטעם יופי ופאר לכה"ג לכך מסתפר בעת שהמשמרות מתחלפות ע"ש ברש"י וא"כ שפיר כתבתי דכל שהקדושה דנזיר הוא בשער א"כ יכול להיות נזיר ועיין בספר גבורת ארי על תענית מהגאון בעל ט"א שוב ראיתי בא"מ ח"ב בתשובה סי' ט"ו מ"ש בהג"ה שם והנה לא הרגיש בקושיא זו. שוב נתיישבתי דל"ק כלל קושייתו דגידול פרע הוא בשלושים יום כמו נזיר כמ"ש הרמב"ם שם הלכה י"א ומה דאמרו דכה"ג מסתפר מע"ש לע"ש זהו רק סלסול בעלמא וא"כ משכחת לה כה"ג ונזיר דהיינו שלשים יום כמשפט הנזיר והכה"ד הוא באמת עד שלשים יום וא"כ שוב ל"ק כלל וז"ב ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |