שואל ומשיב/ד/ב/קכד

שואל ומשיב ‏ ד ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קכד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המופלג בתורה מוה' יהושע ניסבאם מו"צ ד"ק דזיקיב.

מכתבו הגיעני היום והנה אם כי אני עמוס הטרדות ויאמין לי כי מיום עש"ק עד הנה הי' לי הרבה תשובות הנחוצות ועוד לא נשלם בכ"ז אחרי כי זאת היא תקנת עגונות אמרתי להשיב בקצרה לענין דינא. והנה המעשה הי' בגט שכ"מ שלא בדקו אותו בשעת כתיבה ונתינה וע"ז הביא מעלתו דברי הש"ע שכתב צריך לדקדק בו שיהיה שפוי בשעת כתיבה וכו' וכתב הרמ"א דא"צ בדיקה כמו נשתתק רק דסגי בפ"א ואמנם בדיעבד בלא בדקו אותו אינו מבואר בש"ע רק דהב"י כתב דאפשר דכשר אף בלי בדיקה וכ"כ הח"מ והב"ש דבדיעבד יש להקל והנה הפר"ח החמיר מאוד בזה ולפענ"ד נראה דהוא אזל לשיטתי' דעל מ"ש הרמ"א דא"צ בדיקה כמו נשתתק כתב הוא דבתוספתא מבואר הי' חולה או משותק בודקין אותו ג"פ ואף דהר"ן מפרש דחולה היינו שנשתתק מחמת חוליו וסיפא במשותק מיירי בנשתתק מחמת בורי' מכל מקום ברשב"א לא משמע כן ע"ש ולכך החמיר בזה בדיעבד אבל באמת בגט פשוט ס"ק י"ז כתב דמדברי הריב"ל ח"ב סי' פ"א נראה דמשוה דברי הרשב"א לדברי הר"ן דגם הרשב"א לא מיירי רק בנשתתק מחמת חוליו אבל כל שלא נשתתק לא צריך בדיקה ול"ח לטירוף וכ"כ מהרש"ך ח"ב סי' קי"ח וכן הוא בשו"ת הריטב"א שהובא בב"י בחו"מ סי' ר"נ ורמזו הג"פ שם ועיינתי בתשובת מהריב"ל ח"ב סי' פ"א דביאר בהדיא דדוקא בנשתתק מחמת חולי הוא דצריך בדיקה ג"פ אבל לא הביא שו"ת הריטב"א הנ"ל ששם מבואר בהדיא כן אבל בח"ג סי' ל"ו שם הזכיר תשובת הריטב"א הנ"ל ועיין בחידושי הרמב"ן ר"פ מי שאחזו דנראה ג"כ כן וכ"כ הריטב"א בחידושיו לגיטין יעו"ש ועיין בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ד' וסי' י"ב ומ"ש הפר"ח דהתוס' כתבו לשון צריך הנה אדרבא מזה מוכח דאינו רק לכתחלה דלשון צריך אינו משמע לעכב ובאמת שהעיטור מיקל אף בנשתתק מכ"ש בסתם חולי ומה גם שלדעת הרמב"ם אם היה בריא בשעת מינוי השליחות אף שאח"כ נשתטה מעשה השליח נתקיים מה"ת והוה גט וא"כ פשיטא דאם לא בדק ודאי כשר מן התורה רק מדרבנן וכדאי כל הנך פוסקים שיהי' כשר בדיעבד ובשעת הדחק וראיתי למעכ"ת שנסתפק אם אמרינן דהשליחות נחשב כאילו יד המשלח עשה זאת או דנימא דהוה מעשה השליח כאילו עשה המשלח אבל גוף העשיה חל על השליח ולכאורה מבואר בנזיר דאמר מלתא דהוא לא מצי עביד לא מצי משוי שליח הרי דע"כ אמרינן דהוא מצד דהוה כאילו המשלח בעצמו עשה זאת ולכך כל דל"מ עביד לא מצי משוי שליח אבל אם נימא דשליחות גופא מתייחסת אחר מעשה השליח א"כ מה בכך דהוא לא מצי עביד. אמנם אין ראיה דיש לומר דכל דל"מ עביד אין בכחו לעשות שליח ואיך יהיה השליח עדיף מהמשלח ועיין קידושין דף כ"ג דאמרי דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי שלוחי דידן מי איכא מידי דהוא לא מצי עביד ושליח מצי משוי ומקשה הש"ס ולא והא עבדא וכו' ומשני עבד שייך בגוי' הרי דעכ"פ כל דשייך בגוה מצי משוי שליח הרי דלא בעינן שיהי' המשלח יכול לעשות אותו ענין השליחות וגם שיטת המהרי"ט דכל שעושה בפירוש שליח מועיל אף במידי דלא מצי עביד ואף דהמלמ"ל הקשה עליו כבר כתבתי ליישבו בדברים עתיקים ועכ"פ מבואר דלא מתייחס המעשה על המשלח ומ"ש מעכ"ת ראיה מרמב"ם פ"ג מעכו"ם דהעושה אליל ע"י אחר לוקה והקשה הלח"מ הא הוה לאו שאב"מ וכתב דהוה כאילו עשה המשלח ומזה הוציא מעלתו דמתייחס אל המשלח ובמחכ"ת נפלאתי ע"ז דניהו דלענין הלאו הו"ל כאילו המשלח עשה אבל מ"מ השליחות מתייחס להשליח והמשלח לוקה ע"י שצוה לשליח ועיין תוס' גיטין דף י"ג ד"ה לא יהא שכתבו דאע"ג שמינה השליח בחייו לא חשיב להיות כמותו אחר מותו כאילו הוא עצמו קיים אלא חשוב גט לאח"מ ע"ש ולכאורה מזה משמע דכיון דא"א לייחס כעת המעשה שעשהו המשלח שכבר מת לכך ל"ח שליחות והוה גט לאח"מ.

אמנם באמת זה אינו דשאני התם שכבר נפקע הרשות שלו כאילו מכרו לאחר וכבר ישב על מדוכה זו הקצה"ח סי' קפ"ח ע"ש ועיין בבית מאיר סי' קכ"א ס"ב שהאריך בענין זה ובדפוס לבוב נדפס בשם הגאון מוה' ברוך ז"ל אבד"ק לייפניק ובמחכ"ת לא עמדו על כוונת התוס' והעיקר כמ"ש הקצה"ח שם וע"כ הדבר ברור דגוף השליחות מתייחס להשליח אלא שהתורה אמרה שיועיל מעשה השליחות כאילו עשה המשלח וא"כ ברור שמועיל השליחות בעת שהיה שפוי אף שנשתטה אח"כ וכמ"ש הרמב"ם ואף דהטור פליג ע"ז אבל עכ"פ זה אם נשתטה בודאי אבל בסתם חולה בודאי מועיל כמ"ש הב"י וכל האחרונים זולת הפר"ח שהחמיר בזה ובמקום עגון יש לסמוך על כל הפוסקים הנ"ל. והנה מעלתו האריך בפלפול ויש בם כמה דברים שאינם נכונים וכך היא דרכה של תורה זה בונה וזה סותר אבל אין הזמן מסכים להאריך בזה ומה שנוגע לדינא כתבתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף