שואל ומשיב/ד/ב/קכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ב סימן קכג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נזיר דף כ"ג איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוין לעלות בידו בשר טלה וכו' כגון שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן וכו' על דבר זה ידוו כל הדווים וכתבו התוס' ראשי תיבות ידע ואשם ונשא עונו מיירי באשם תלוי והוא תמוה מה בעי בזה התוס' והלא איסי בן יהודה אמר בפירוש דמיירי בשתי חתיכות וחייב אשם תלוי. ולפענ"ד נראה דהנה בהצריכותא אמרו ואי איתמר הני תרתי הני הוא דסגי להון כפרה וסליחה אבל שתי חתיכות הא אקבע איסורא לא סגי לי' בכפרה קמ"ל ופירש"י אקבע איסורא דהא מיהא הוה ידע דחדא מינייהו של חלב אימא דלא סגי ליה בכפרה דכמו יד דמי ונשאלתי תמול בערב מצ"מ אחד מקאמינקא דלמה פירש רש"י דידע דאחד חלב והלא איקבע איסורא יכול להיות אף שנודע לו אח"כ שהיה אחת חלב ואכל אחד מהם והרי אמרו בכריתות דחד אמר אפשר לברר איסורו והרי אפשר לברר איסורו מיירי סתם דלא ידע בעת שאכל אם יש חלב כלל ואפ"ה חייב וא"כ ה"ה באקבע איסורא דאל"כ היה לו לומר דזה א"ב ע"ש בכריתות והיא לכאורה הערה עצומה. אמנם לפענ"ד נראה דבאמת צריך ביאור דהיכן מצא איסי ב"י לדרוש דאף בכה"ג סגי בסליחה ודלמא באמת בזה לא סגי בכפרה אך נראה דאיסי ב"י מפרש כך דבאמת בכה"ג הוה ידיעה במקצת דהיינו שידע שאחת מהן הוא חלב רק שלא ידע אם זה שאכל היה חלב וא"כ פירש הכי ולא ידע וגם ידע ואשם דהיינו שלא ידע דהוא אוכל חלב אבל ידע שאחת מהם היה חלב ויהיה ידע מושך אחר עמו כמ"ש הראב"ע כ"פ דיש תיבה מושכת אחרת עמה והיינו שלא ידע וידע ואשם וזהו חידושו של איסי ב"י ובזה אתי שפיר מ"ש התוס' דידוו היינו ר"ת ידע ואשם ונשא עוונו והיינו שבזה היה לו ידיעה במקצת אבל לא ידע כלו ורמזו בזה שלזה כיון איסי ב"י וז"ב. ובזה מיושב היטב מ"ש ועד"ז ידוו כל הדווים ורש"י פירש בקידושין שאינו מתכוין ואיכא נשיאת עון והוא תמוה דלפי מה דאמרו בנזיר אדרבא בזה ודאי צריך כפרה ואדרבא הו"א דלא סגי בכפרה והמהרש"א בח"א בקידושין כתב דאיסי ב"י בא למעט דדוקא ב' חתיכות הוא דצריך סליחה ולא בחתיכה אחת והדבר תמוה דבנזיר אמרו דה"א דלא סגי בזה בסליחה וכפרה ולפמ"ש אתי שפיר דאיסי ב"י אמר דבכה"ג דהוה ידיעה במקצת ה"א דלא סגי בסליחה קמ"ל ויש להמתיק הדבר עפמ"ש העקידה בפסוק חטאתי כי לא ידעתי ופירש דזה שלא נודע לו גוף החטאת אם יש חטא כלל זה נקרא שוגג אבל דבר שצריך לידע ולא ידע זה חטא גמור וז"ש עד"ז ידוו כל הדווים דהיינו שבזה שידע במקצת היה לו לזהר וה"א דנחשב כמזיד קמ"ל ולזה צריך תשובה רבה וגדולה ודו"ק ועיין באורח מישור שכתב שצ"ל באיסי ב"י והוא לא ידע ונסלח ע"ש גם האריך שם מאיזה דבר הוציא איסי ב"י דמיירי בשתי חתיכות ולפמ"ש אתי שפיר דדייק לה מלא ידע ואשם ודו"ק היטב וגם דרש דידוו הוא מקרא דלא ידע ואשם ונשא שזה הוא בקרא דלא ידע ואשם ונשא ודו"ק אבל בשיטה מקובצת כתב דאיסי ב"י דריש לי' מולא ידע ונסלח לו ע"ש ודו"ק. שוב הראני החכם הנ"ל דברי רש"י בכריתות דף י"ז ע"ב ד"ה אכל מהן כתב רש"י דאם בשעת אכילה היתה לו ספק והזיד ואכלה מספק מזיד הוא ופטור וא"כ ברש"י בנזיר שם שביאר בהדיא דידע בשעה שאכל א"כ למה יהי' באשם תלוי וצ"ל דאיסי ב"י ס"ל דגם בזה מביא אשם תלוי ומתכפר לו והיינו מדכתיב ידע ואשם ואנן לא קיי"ל בזה כאיסי ב"י וכמ"ש ודו"ק.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף