שואל ומשיב/ג/ג/מח
שואל ומשיב 
ג ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נסתפקתי ראובן שכר מעכו"ם קרקע וחפר בה חפירות לקוות מים לתוכם ושכר מאתו על ששה שנים בקאנטראקט ושלם לו בעד הששה שנים וכעת בא שמעון וקנה המקום ההוא מהעכו"ם עודנו בתוך משך ימי השכירות כי ראובן יש לו להחזיק עוד שני שנים לתשלום זמנו. האם יכול שמעון להוציא בתוך זמן השכירות או ראובן יחזיק במקומו עוד עד תום הזמן ששלם להעכו"ם ושכרו מאתו בקאנטראקט. והן זאת לא מבעיא לי אם העכו"ם מכרו לעכו"ם אחר ושמעון קנהו מהעכו"ם השני אשר קנהו מהעכו"ם הראשון דיכול להוציא את ראובן אף בתוך הזמן ואף שעפ"י דתה"ק באם יהודי שכר מיהודי אינו יכול למוכרו לסלקו תוך זמן השכירות ורק אחר כלות זמן השכירות הוא של הלוקח יעויין בחו"מ סימן שי"ב סעיף י"א מ"מ כאן אחר שקנהו מיד כותי הקונה ולהכותי הזה הי' לו כח עפ"י דינא דמלכותא להוציא את ראובן ממקומו כי בדיניהם שטר מכר מפקיע שטר שכירות ממילא שמעון זה שבא מכח כותי הרי הוא ככותי (ויעויין סי' שס"ט סוף הסימן ברמ"א וסי' קנ"ד סעיף י"ח בהגה"ה וסי' מ"ה סעיף ט"ז וסי' ס"ו סוף כ"ה וסי' ס"ז ס"ז) ואפילו למעליותא אבל הא קמבעיא לי אחרי שהישראל קנהו מיד העכו"ם הראשון אשר בעצמו השכירו לראובן וכיון דהעכו"ם ההוא בעצמו לא היה יכול לסלק את ראובן בתוך זמן השכירות כיון שהשכיר לו בשטר וקבל דמים בעד הזמן ממילא גם היהודי אשר קנה מאתו מה בכך שיש לו כח עכו"ם הלא גם העכו"ם בעצמו לא הי' לו להוציא את ראובן בתוך הזמן או דלמא כיון דראובן השוכר מהעכו"ם יודע מזה ששטר מכר מפקיע שטר שכירות א"כ ע"כ סבר וקיבל שבאם העכו"ם ימכרנו אזי יתבע מעותיו מהעכו"ם וא"כ שוב אין חילוק אם מכרו לעכו"ם או לישראל כמו בשטר שביד כותי שאדעתא דהכי שעבד נפשי' ה"ה הכא ואם הדין הוא ששמעון יוכל לסלק את ראובן אף בתוך זמן השכירות מה יהיה משפט המעות אשר מגיע עוד לראובן עבור הזמן עד תום שכירתו כי העכו"ם עני ואין לו לשלם בחזרה המעות שקיבל במוקדם וא"כ הפסידו שמעון בזה שקנה מהעכו"ם יעוין בסי' שפ"ו ס"ג בהגה"ה. עוד זאת אשאל אם יוכל ראובן לסלק את שמעון מהקני' מכח בר מצרא כי אף דאין בכותי דין בר מצרא יעויין בסי' קע"ה סעיף ל"ח היינו בקונה מכותי שדה שאצל שדה הישראל ומטעם ארי' אברחת מנכסך ולא בקונה אותה שדה שהיא בשכירות ביד ישראל דלא שייך ביה האי טעמא וכעין שמצינו שם סעיף נ"ז בהגה"ה כי הט"ז לא חידש לנו רק נגד השוכר השני יש לשוכר הראשון דינא דבר מצרא אבל לשוכר נגד קונה זחת לא מצאתי. ע"כ אבקש ממרן הגאון ני' יודיעני דעתו הרמה בזה והנני משתחוה מרחוק מול הדרתו:
הק' חיים יוסף עלינבערג בהגאון מוהר"ב זלה"ה:
(וזה לשון תשובת מרן ני')
הדברים פשוטים דעפ"י דתה"ק אין שמעון יכול להוציא את ראובן ממה שזכה בשכירות עוד משך שתי שנים וגדולה מזו נראה לי דעפ"י דתה"ק לא מועיל חזקתו עכשיו ולאחר כלות השתי שנים צריך מחדש להחזיק כי הכסף שנתן כעת לא קנהו ואח"כ אזדא לה ובמלוה לא קני ויעויין במלמ"ל פ"א ממכירה ובשו"ת מהר"ם מינץ סג"ל הישן סי' ל"ט ובשו"ת בית יעקב סי' צ' והארכתי בזה בתשובה ואכ"מ. ואף שראובן ידע מזה כי בדיניהם יוכל להוציאו מכל מקום כיון שאין להנכרי להחזיר המעות גם בדיניהם אינו מבורר הקנין וע"כ ברור שהשני לא קנה עפ"י דתה"ק:
דברי הכותב בקצרה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |