שואל ומשיב/ג/ג/מט

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן מט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר שאלת במ"ש הרא"מ דהא דאם יכולין להציל באחד מאבריו שאין הורגין אותו הוא דוקא בשאר כל אדם אבל בנרדף עצמו אף דיכול להציל באחד מאבריו א"צ לדקדק בזה והובא בהגהת מלמ"ל סוף הלכות חובל ולפ"ז היאך יפרנסו ש"ס ערוך בסנהדרין דף מ"ט דא"ל היה לך להציל באחד מאבריו. והנה כבר קדמך הכנה"ג בקושיא זו בחידושיו על התורה פ' וישלח הנדפס סוף כנה"ג על או"ח שרמז בהגהת מלמ"ל שם והאריך בזה. אך לפענ"ד נראה בפשיטות דל"ק דכל הטעם דהנרדף א"צ לדקדק הוא לפי שהיה בהול על נפשו להציל את עצמו אינו יוכל לכוין וכיון ששם הי' יכול לכוין בדופן חמישית כדאמרו שם השתא בדופן חמשית כוונת וכו' וגם אמר לו והתרה בו למה אככה ואיך אשא פני יואב אחיך הרי שלא נבהל על נפשו ולא פחד ממנו וא"כ פשיטא דלא היה רשאי וז"ב מאד. ובלא"ה יש לומר דע"כ לא כתב הרא"ם סברא זו אלא במי שרודף אחר חבירו ואורב לנפשו והוא א"י להציל עצמו ממנו וברצונו שיציל עצמו ולא התחיל עמו בכה"ג אמרינן דאדם בהול על נפשו אבל היכא דהתחילו לריב זה עם זה ואח"כ רוצה חבירו להורגו א"כ ל"ש שלא יכול לדקדק דהרי אנו דנין על תחלת המריבה דמי הכניסו לתגר זה ומי ביקש מידו שיתחיל לריב עמו ועי"ז יתגלגל שלא יוכל להציל עצמו וא"כ עכ"פ מחוייב לראות להציל עצמו באחד מאבריו וא"כ שם דהתחיל אבנר יקומו הנערים ויצחקו לפנינו וא"כ עכ"פ מקרי שניהם רודפים זה את זה ושפיר צריך להציל עצמו באחד מאבריו. ובזה מיושב מה דהקשו האחרונים בהא דאמר בסנהדרין דף ע"ד דריב"ש ס"ל דכל דיכול להציל באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו מהא דכתיב וכי ינצו אנשים וכו' ומשלם דמי ולדות וע"כ משום דיכול להציל והא אכתי תקשה דמתחייב מיתה לגבי הנרדף עצמו ולפמ"ש אתי שפיר דשם כתיב וכי ינצו אנשים וא"כ התחילו להריב זה עם זה ובכה"ג גם הנרדף צריך לדקדק על עצמו להציל באחד מאבריו וז"ב וגם יש לחלק דאחר כיון שצריך להתרות בהרודף א"כ צריך להציל אותו באחד מאבריו ג"כ אבל הנרדף שא"צ להתרות ברודף כמ"ש הריב"ש סי' רל"ח ועיין במלמ"ל שם וא"כ ממילא א"צ לכוין שיציל ג"כ ולפ"ז באבנר שהתרה בו למה אככה אותך וכו' א"כ פשיטא שהי' צריך להציל באחד מאבריו: עוד יש לומר דבר חדש דניהו דהנרדף א"צ להציל עצמו והיינו משום דיכול לומר דלא הי' יכול לכוין ולכך אינו נהרג עליו מספק דדלמא באמת לא היה יכול לכוין אבל אם הרג אותו אחד על שלא הציל אינו נהרג עליו ודלמא הי' יכול להציל ולכך ביואב שם שטען שהיה יכול להציל לכך נפטר עליו וז"ב:

עוד יש לומר בזה דבשלמא שאר כל אדם שעיקר המצוה בשביל שיצילו אותה או האיש מהריגה ורדיפתו של זה בזה כל שיכולים להציל עצמם באבר של זה א"כ אסורין להרוג אותו דמה להם. לחוב בדמו של זה אבל לגבי הנרדף עצמו דהתורה אמרה דנדון על שם סופו כמו בבא במחתרת דנדון ע"ש סופו הואיל שרצונו להרוג ולהתחייב מיתה השכם להרגו א"כ השכם להרגו במה שיתחייב וא"כ לגבי הנרדף התורה אפקרה לדמו של זה וא"כ אף שיכול להצילו באחד מאבריו אינו מחוייב ע"ז וז"ב. ומעתה ל"ק מהא דהו"ל מיתה ותשלומין לגבי הנערה בעצמה דז"א דהחיוב מיתה שלו אינו כ"א על עת רדיפתו כ"א ע"ש סופו שבודאי יעשה פעולתו ונדון על שם סופו וא"כ לא בא חיוב מיתה על עת הרדיפה ושפיר חייב על שבירת כלים בעת הזאת. ובזה מיושב היטב דברי הש"ע סי' ש"פ שכתב ברודף דפטור על הכלים והדבר תמוה למה לא חילק בין יכול להציל או לאו ולפמ"ש כיון דלהרודף בעצמו אין חילוק א"כ הוה עכ"פ מיתה בשביל הנרדף וס"ל דגם מיתה לזה ותשלומין לזה פטור ובפרט ברודף ועיין תוס' כתובות דף למ"ד. ובזה מיושב היטב דברי הסמ"ע שכתב דהחיוב מיתה הוא בשביל העבירה וגם חייבי כריתות שייך קלב"מ והיא תמוה מאד כמ"ש הש"ך דבח"כ לא שייך קלב"מ וגם החיוב מיתה על הרדיפה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הוא נדון ע"ש סופו דסופו להתחייב מיתה לזה ק"ל דגבי כרת מה שייך זאת וכתב דגם גבי כרת נתחייב מיתה בידי שמים ודו"ק היטב כי הוא חריף (ובזה מיושב מ"ש בשו"ת מיימוני לספר נזיקין סי' ט"ו שכתב דמסור דינו כרודף ואם יכול להציל עצמו באחת מאבריו אסור להורגו ותמה הב"י בחו"מ סי' שפ"ח מרב כהנא דשמטיה לקועיה ואמאי לא הצילו באחד מאבריו ע"ש ובד"מ ולפמ"ש אתי שפיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף