שואל ומשיב/ג/ג/כא
שואל ומשיב 
ג ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד נראה לי דבלא"ה לא שייך כאן חזרה דבהקדש ל"מ חזרה ואף תכ"ד ל"מ חזרה כמ"ש הרמב"ם פט"ו ממעה"ק וא"כ לא שייך חזרה וגם תנאה לא שייך דתנאה הוה דמעכשיו אם לא אחזור בי ומ"ש רש"י בקידושין דף נ"ט והרי בהקדש ל"מ חזרה וכיון דלא שייך חזרה ותנאה ע"כ דכוון דהגוף יהיה קדוש מהיום והפירי לאחר שלשים וזה אי אפשר דא"כ הדיוט יונק מהקדש. ובזה מיושב היטב מה דקשה לי טובא דאיך יפרנס הרשב"א הא דאמרו שם בירושלמי אף בהקדש כל עמא מודו דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט והיינו באומר מעכשיו ולאחר שלשים ומשמע דלהירושלמי חל ההקדש במעכשיו ולאחר שלשים והיא תימה גדולה על הרשב"א דהביא הירושלמי הלז ולא הזכיר הירושלמי לענין הקדש ולפמ"ש אתי שפיר דגם הירושלמי כוון לזה דכיון דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט א"כ חל ההקדש תיכף ולא שייך תנאה וחזרה וא"כ ממילא לא חל ההקדש כלל דאי אעשר שיניק הדיוט מהקדש. עכ"פ יהיה איך שיהיה דברי הרשב"א נכונים. שוב מצאתי במחנה אפרים הלכות הפקר סימן וא"ו שהביא דברי הירושלמי הלז ופירש דבהפקר דמועיל חזרה לכך ל"מ הפקרו דאי אפשר שיהיה השדה הפקר ופירות לבעלים אבל בהקדש דל"מ חזרה ממילא חל ההקדש ומה תימה שלא זכר שם דברי רשב"א אלו וגם הדין ישתנה עי"ז ממ"ש הרשב"א וצ"ע ועיין מח"א סימן ב' שם. אמנם בגוף דברי הרשב"א שכתב דלכך לא נבטל השיור משום דקרקע בחזקת בעליה עומדת דלפמ"ש הרשב"א בעצמו בסי' תרנ"ו דכל שכבר הקדישו והספק היא בחזרה לא שייך חזקת בעלים ועיין בש"ך יו"ד סי' רנ"ט וכאן דכבר חל ההקדש נבטל השיור מפני ההקדש וצ"ל דכיון דאם לא נבטל השיור אין מקום להקדש לחול שוב לא שייך שיור דבחזקת בעלים עומדת. ובזה יש לומר דלכך לא שייך תנאה וחזרה בהקדש דכל שכבר חל הקדש ל"מ חזרה אח"כ דזה אינו רק ספק וכבר חל ההקדש לא שייך חזקת מרא קמא. ובזה יש לפרש דברי הירושלמי כ"ע מודו דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמי והיינו כמ"ש ודו"ק בכל מ"ש. ואחר כתבי כל זה ראיתי בחידושי רשב"א בנדרים דף כ"ט שהביא דברי הירושלמי פ"ק דקידושין וכתב ג"כ דבש"ס דילן משמע דאי אפשר להדיוט שינק מן ההקדש ע"ש ומיושב קושית הרשב"א ועיין במח"א בהלכות צדקה מ"ש בדברי הרשב"א האלו ובחידושי להלכות צדקה הארכתי ואכ"מ ודו"ק. ובלא"ה ע"כ לא שייך תנאה או חזרה רק בקידושין וגיטין כדאמרו בקידושין דף י"ט משום דלרחוקה או לקרובה אתי אבל בנתינה לחבירו או להקדש ממנ"פ אם גמר בלבו ליתן למה יתלה בשלשים יום וע"כ דהחזרה היא ששייר לו הפירי עד ל' יום ושפיר כתב הרשב"א דבהקדש. לא שייך זאת וכמו בהפקר דלא שייך רק שיור ולא מצינו שיהיה השדה מופקר והפירות לאחר וכמ"ש הרשב"א בפירוש הירושלמי ועיין בקצה"ח סי' רכ"ח מ"ש בזה בטעם דהפקר בעי נטושה לגמרי והקשה מהא דמבואר בש"ע או"ח סי' רמ"ו לענין הפקר בהמה השכורה לנכרי בשבת דמועיל ולפענ"ד שם לא מתורת הפקר אתינן עלה כי אם מתורת סילוק רשות שהישראל מסלק רשות שוב ראיתי שגם המח"א בהלכות הפקר סימן ב' רמז לקושיא זו ומ"ש נראה לי נכון ודו"ק. אחר כמה זמנים מצאתי בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' קמ"ב שהאריך הרבה בענין הלז ומשם יש לעמוד על דבריו בסי' תרס"ג הנ"ל ודו"ק. ומדי דברי זכר אזכור מה שהקשה אותי הרב מסטאניסלאווציק נ"י בהא דכתב רבינו פ"ו מערכין הלכה ט' שכתב דהמקדיש בהמה מעכשיו לאחר שלשים יום דאינה קדושה והקשה דלפמ"ש הרמב"ם בפ"ו מהלכות אישות דקידושי כולם תופסין בה א"כ אמאי לא יחול גם קדושת המזבח ע"ז והשבתי לו דבאמת הכ"מ לא הראה מקורו של רבינו אבל מקור מקומו נובע מירושלמי פ"ג דקידושין ה"א ע"ש ותמצא ושם אמרו בירושלמי והא אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ותירצו כאן מכבר וכאן לאחר שלשים יום וא"כ כל שהקדושה מעכשיו ולאחר שלשים פשיטא דחל הקדש הראשון ולא יחול השני ול"ד לקידושין דכל שלא נגמר קידושי ראשון קידושין יכולין לתפוס וכדאמרו בירושלמי שם וגם שם נדחק הר"ן בטעמו של רבינו וא"צ שכן משמע בהדיא מהירושלמי שם ודו"ק היטב שם בכל ההלכה שוב מצאתי במח"א בהגהותיו לרבינו פ"ו מערכין שהקשה ג"כ קושיא זו ע"ש מ"ש בזה ודבריו אינם מובנים דגם בקידושין תכ"ד כדיבור הוה ע"ש ותבין ולפמ"ש הש"ך הובא בשו"ת עבוה"ג סי' קי"ח ליישב אתי שפיר ג"כ ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |