שואל ומשיב/ג/ב/קנג

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קנג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ששאלת להכריע במה דמבואר באו"ח סי' תרס"א דבליל שני יאמר זמן קודם סוכה והאחרונים נחלקו עליו. אם יש לי איזה הכרעה. הנה מאן ספין ומאן רקיע במחלוקת הקדמונים להכריע. והנה הגאון ש"ב בעל נודע ביהודא מהד"ק סי' ט"ל כתב דאף רבה בב"ח דסובר זמן ואח"כ סוכה לא אמר אלא בליל ראשון ודאי כמו הסוכה דאנן בקיאין בקביעא דירחא ואף להם שלא הי' בקיאין מכל מקום ראוי לברך זמן על הסוכה שכבר חל זמן שלה משעת עשייה ואף שלא בשעת עשייה יכול לברך אי לא ס"ל כסברת בני אייברא. ועכ"פ לא גרע הזמן מסוכה ויכול להקדימו דתדיר קודם אבל בשני דזמן רק דרבנן שיו"ט שני רק דרבנן וסוכה הוא דאורייתא ודאורייתא נקרא מקודש נגד דרבנן וניהו דזמן מקרי תדיר מ"מ תדיר ומקודש איזה מהם שירצה יקדים כמ"ש הרמב"ם פ"ט מתו"מ וה"ה כאן עכ"פ יש לסוכה מעלת מקודש וגם חיובא דיומא גם סוכה ודאי וזמן ספק וקדמינן הודאי זה תורף דבריו. והנה לפענ"ד נראה דלפי דבריו מהראוי להיות בהיפך דאף לרב דסובר סוכה ואח"כ זמן משום דחיובא דיומא ודאית משא"כ בשני דכיון דאינו רק ספק דרבנן א"כ אם חול הוא אינו מחויב לאכול פת כלל והו"ל סוכה רשות דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל והסוכה אינה בא רק משום זמן דכיון דרבנן תקנו זמן ועשאוהו ליו"ט חייב בסוכה לאכול וא"כ הזמן גורם לסוכה שתבא לחיוב ומקדמינן לזמן. גם מ"ש דרבה בב"ח דאמר זמן קודם הוא דוקא בראשון דהזמן ודאי להם ג"כ דראוי לברך הזמן על עשייה. הנה לדבריו יקשה על רב דאמאי סוכה קודם דאף דחיובא דיומא עדיף אבל הזמן הא קאי על עשייה דקדים. אמנם אף אם נניח זה הא רש"י פירש דפלוגתתם קאי בסוכה שעשויה ועומדת וא"כ הזמן לא מצי קאי על הסוכה שעשויה ועומדת. והנה לכאורה הי' נ"ל דבשני בודאי יש להקדים הסוכה לזמן וכעין חדתא קאמינא דהנה הט"ז בסי' תפ"ט ס"ק יו"ד כתב דיש להקדים בבהכנ"ס בליל שמיני של פסח הספירה קודם לזמן משום דהזמן של קידוש הוא קדושת יום האחרון וטפי ניחא למשוך עליו קדושת יום שביעי שהוא מה"ת ודבריו תמוהים מאד דגם בספירה הוא ממשיך על יום היום האחרון דכן הוא סופר וצ"ע באחרונים אם הרגישו בזה אך לפ"ז בכאן בסוכה וזמן דזמן הוא קדושת יום שני וסוכה יכול להיות קדושת יום ראשון עליו מקדימין הסוכה לזמן דקדושת יום ראשון עדיף כיון דאנן בקיאין בקביעא דירחא ויום א' ודאי יו"ט ויום ב' ספק וז"ב לפענ"ד:

ובזה אני אומר לפי מה דס"ל לר"י דף מ"ה דלולב שבעה וסוכה יום אחד משום דסוכה לא מפסקי לילות מימים א"כ ביום שני לא הוה מברך על הסוכה רק דאם נימא דספק הוא מברך על יום שני וא"כ לדידי' מהראוי לברך זמן ביום שני קודם דלא שייך לומר דקדושת יום שני קיל ומהראוי להקדים סוכה דזה אינו דממנ"פ אם תחשוב דיום שני הוא בלא"ה א"צ לברך על הסוכה דסוכה יום אחד וע"כ דמספק אתה אומר שמא היום קודש וכיון שכן מהראוי לברך זמן קודם. והנה בהרא"ש הגירסא במקום רב ר' יהודה ולפ"ז לדידיה ביום שני הי' מהראוי לברך זמן קודם והיה לו לר"ה לחלק בין יום ראשון לשני. וע"כ נראה דהגירסא העקרית היא כמו שהוא בש"ס רב. והנה הח"י והא"ר בסי' תפ"ט השיגו על הט"ז וכתבו דאף בליל יו"ט שמיני של פסח יקדש קודם דאל"כ יהיה זלזול ליו"ט האחרון שמראה שמקדים הספירה שאינו רוצה להמשיך עליו קדושת יו"ט האחרון ולפ"ז לכאורה נסתר מ"ש בטעמו אבל באמת ליכא תברא דכאן דביום ראשון מקדמינן סוכה ואח"כ זמן ומטעם דחוב דיום קדים ולפ"ז שוב ליכא זלזול ביום שני כשמקדימין הסוכה דעושה כמו ביום ראשון משא"כ שם דמשנה הסדר ביו"ט האחרון. ובזה אני אומר הא דאמרו בסוכה שם והלכתא סוכה ואח"כ זמן והקשו בתוס' שם דזה כנגד המשנה דהילך מצה והילך חמץ ומ"ש דלחה"פ חשוב ג"כ חובת היום תמה המהרש"א דא"כ למה מוקי רב כתנאי ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יש כאן לפנינו שני דרכים או דחובת היום קדים או דזמן קדים מטעם דאמר רבב"ח. והנה אם נקדים זמן ביום ראשון תו נצטרך להקדים גם ביום שני דאל"כ יהיה זלזול ליום שני ולכך הכרענו דסוכה ואח"כ זמן וא"כ שני הימים שוים ולא שייך זלזול ומיושב קושית התוס' דבמשנה דלא שייך הטעם הנ"ל מקדמינן כרבב"ח. ומעתה מיושב קושית המהרש"א דלכך מצרפינן הסברא דלחה"פ חשוב חובת היום כדי לקיים שיוכל לקדמו בשתי הימים. ומעתה לכך שפיר מקשה בש"ס על רב דכבר כתבתי דבש"ס הגירסא רב והרא"ש גורס ר"י ולפ"ז אם נגרוס ר"י וכבר כתבתי דלר"י לא שייך הסברא הנ"ל וגם ביום שני יכול להקדים הזמן דלדידיה סוכה רק יום אחד ושוב אין סברא להקדים הסוכה ביום ראשון ושפיר מקשה מהילך מצה אבל לדידן שפיר מקדמינן סוכה ואח"כ זמן וגם נראה לי ראיה ברורה לשיטת הראבי' דמקדמינן זמן דלשיטת הרא"ש יקשה למה לא ביאר הש"ס דביום שני מקדימין הזמן כיון דקבע הלכתא וע"כ דאין חילוק וכן העלה הב"ח בס"ס תרס"א ומ"ש הב"ח בסימן תרס"א והובא במג"א שם דבהיתה עשויה כבר ועומדת אינו מברך סוכה קודם אף ביום ראשון היינו לשיטת הרא"ש וטעמו כמ"ש הב"ח בהדיא שם וכמ"ש בגליון המג"א שם ועכ"פ מדברי רש"י שפירש המחלוקת בעשויה כבר ועומדת ומשמע דגם הלכתא דקבעי בש"ס מיירי באופן הזה משמע דלא כרא"ש ואף דיש לדחות ובש"ס דנתן טעם משום דחיובא דיומא קדים אין ראיה דאף בעשויה ועומדת יש להקדים בשביל זה. ובזה מדוקדק פירש"י דפירש בהיתה עשויה כבר ועומדת ודקדוק הב"ח בשו"ת סי' קל"ב בזה ובחידושי הארכתי בזה. ולפמ"ש אתי שפיר דאתא לאשמועינן דאף בעשויה ועומדת מקדימין הסוכה ומשום דחיובא דיומא קדים עכ"פ מפשטת לשונו משמע דלא כרא"ש וכן עיקר וכן אני נוהג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף