שואל ומשיב/ג/ב/קמג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קמג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה מ"ש למעלה ליישב מה דלא אמר הנ"מ לענין איסור הכנה אכתי יקשה דאמאי לא קאמר הנ"מ לענין יו"ט אחר השבת. אמנם באמת בלא"ה ל"ק דבאמת הרא"ש כתב עוד טעם אחר דהביצה טובה יותר וא"כ לענין הדין היה מותר דלא שייך הכנה ולכך קאמר נ"מ לענין מו"מ דזה נפקותא טובה. עוד שאלני הרב הנ"ל בהא דפריך הש"ס בדף ו' וכי מה בין זה לעגל שנולד ביו"ט והקשה לפמ"ש הרמב"ן לחלק בין אם המוקצה מחמת איסור אז כשנפקע האיסור לא נפקע מחמתו המוקצה ובין כשנפקע המוקצה מחמת שהוא מוקצה וכשמקצה בידים ודאי אסור וא"כ כאן דהוה מוקצה בידים דהרי מדחהו ביו"ט והוה כגרוגרות וצימוקים וכמ"ש התוס' ד"ה הואיל ובשבת דף מ"ה וא"כ מה מדמה לעגל שנולד ביו"ט דשם לא אדחי' בידים וכאן הוה דיחוי בידים. והנה אמרתי בפשיטות דיש להקשות דשאני הכא דדחי' בידים אבל לפמ"ש התוס' בשבת שם לחלק דשאני מנר שכבה דעכשיו נראה ויצא מהדיחוי ע"ש וה"ה הכא כיון דכעת כבר יצא מהדיחוי שוב לא מקרי דיחוי בידים. אמנם אי קשיא הא קשיא מה מקשה מעגל שנולד ביו"ט הא לפמ"ש בסימן תקי"ח גבי בית שנפחת לחלק בשם הרמב"ן דלכך לא הוו הפירות מוקצים דאין הפירות מוקצים מחמת עצמן רק דאריה הוא דרביע עלה ע"ש וה"ה כאן בשלמא אפרוח שקודם שנתפתחו עיניו אסור א"כ הו"ל כמוקצה ממש אבל בעגל שנולד ביו"ט דאינו מוקצה מחמת עצמו רק דדשא אחידא באנפי' וא"כ לא הוה מוקצה וצע"ג כעת ועיין בסימן תק"ה בב"י וט"ז ס"ק ג' בשם הרמב"ן. וכפי הנראה הי' קושית מהר"ן הנ"ל מדברי הרמב"ן אלו:

והנה שאלני המופלג מוה' יוסף שורשטיין נ"י בהא דשיטת רש"י דבמוקצה מחמת איסור דרבנן לא אמרינן מגו דאתקצאי דהרי בעגל שנולד מן הטריפה כתבו התוס' בביצה דף וא"ו ד"ה וכי דכל שא"י לשחטו לכתחילה אמרינן מוקצה. ולפענ"ד נראה לחלק דשאני התם דהאיסור אינו רק מדרבנן ובעצם אינן מוקצין הפירות רק דדשא אחידא באפייהו משא"כ שם דכל דא"י לשחטו גוף העגל מוקצה היא ודו"ק ועדן צ"ע. ודרך אגב אומר במה דאמרו חולין דף י"ד א"ה בהמה לר"י בי"ט היכי שחטינן ומה קושיא הא באמת התוס' בע"ז דף י"ד ע"ב ד"ה מקום כתבו דסתם בהמה דקה לגדל עומדת כמו עז לחלבה אבל בהמה גסה כגון פרה לשחיטה מותרת וא"ה מה קושיא הא לר"י ע"כ בהמה דקה עז לחלבה ורחל לגיזתה אסורה לשחוט כדאמר ר"נ עז לחלבה וכו' פלוגתא דר"י אבל בהמה דשוחטין לר"י היינו פרה וא"כ ל"ק. ויש ליישב דאכתי קשה דא"כ מנ"ל דמשנה מיירי בדקה ואסורה ליומא דלמא בדקה מיירי ועומדת לשחיטה ודו"ק כי קצרתי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף