שואל ומשיב/ג/ב/קלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קלז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט אל כבוד אבי מורי הרב הגאון החריף ובקי המפורסים מוה' ארי' ליבש נ"י:

מכתבך הגיעני ואשר הקשית וז"ל בתוס' שבת דף קי"א ע"ב ד"ה האי הקשו הא דנדה מערמת וטובלת בבגדיה וליחוש דלמא אתי' לידי סחיטה וי"ל דמצוה שאני וקשה לי א"כ הדק"ל איך טובלת והא מחזי כמתקן ואי משום דאדם נראה כמיקר זה אינו דהא באמת אסורה להכניס בבגדיה דלמא אתיא לידי סחיטה רק לצורך טבילת מצוה שרי ועיין ברמב"ם הלכות שבת והלכות יו"ט עכ"ל. והנה לכאורה בפשיטות לק"מ דאטו מחזי כמתקן הוא בשביל ת"ח דת"ח יודע שאין זה תיקון גמור וע"כ דהוא רק בשביל ע"ה שיאמר שמותר לתקן שאר דברים ועיין צל"ח וא"כ כיון דנראה כמיקר אף דכאן אסור בבגדים משום שמא יסחוט זה לא ידע זאת דאסור מכל מקום לא גזרו בשביל זה אבל זה דחוק. והעיקר נראה לי דבאמת בלא"ה צריך להבין הכי משום דאדם נראה כמיקר יתירו הא הוא באמת נכנס לשם טבילה וע"כ צריך לומר דהכי הכוונה כיון דאינו רק מחזי כמתקן ולא תיקון ממש לא היתה בכלל התקנה והגזירה דטבילת כלים דאדם כיון דנראה כמיקר וא"כ לא הי' בכלל התקנה כלל א"כ אף דלפעמים לא התירו בשביל מיקר כיון דלא הי' בכלל התקנה שוב מותר ותדע דא"כ בלא"ה יקשה דאיך שייך נראה כמיקר אם נכנס בבגדים ומי הגבר אשר יכנס בבגדים להקר וע"כ כיון דלא הי' בכלל התקנה שוב לא שייך מתקן בזה וז"ב לפענ"ד וכעין זה כתב הפ"י שם ע"ב לענין יוה"כ ע"ש ודו"ק. איברא דא"כ גם בזה"ז הי' ראוי להתיר טבילה בשבת ואף דבזמן הזה לא נהגו לכבס בצונן ול"ש מחזי כמיקר כמ"ש התה"ד סימן רנ"ה מ"מ כיון דלא הי' בכלל הגזירה מותר אך זה אינו דכיון דלא שייך נראה כמיקר כלל שוב הוא בכלל התקנה דדוקא בימיהם דהי' ברוב פעמים נראה כמיקר לא גזרו בזה משא"כ האידנא ועיין ביו"ד סימן קצ"ז ובט"ז וש"ך בנקודת הכסף שם האריכו בזה ולפמ"ש יש ליישב שם הרבה דברים ואכ"מ ועיין מ"א סימן שכ"ו ס"ק ח' משמע קצת דכל דאסור משום סחיטה לא שייך מחזי כמיקר ומשום דלהקר הי' שייך הגזירה דסחיטה והוא כסברת אבי מורי הגאון נ"י ע"ש ועיין במה"ש שם. וע"ד הפלפול נראה לפמ"ש המהרלב"ח סי' ט"ז וכ"כ אא"ז בעל שער אפרים סי' ט"ז דביו"ט לא שייך הגזירה דמתקן דביו"ט מותר כל מלאכת אוכל נפש וע"כ לא כתב הרמב"ם פ"ז מיו"ט הטעם דתיקון ע"ש שהאריכו א"כ הך דנדה מערמת וטובלת דמיירי ביו"ט כפירש"י וא"כ לא שייך מחזי כמתקן וז"ב. ובזה עמדתי על מ"ש רבינו בפ"ד מיו"ט הך דינא דנדה מערמת וטובלת בבגדיה ולא כתבו בהלכות שבת וכן פירש רש"י דוקא ביו"ט והלא דבר הוא ולפמ"ש אתי שפיר דבשבת דשייך תיקון א"כ לא שייך מחזי כמיקר וכמ"ש דשייך סחיטה. עוד יש לומר כיון דטבילה בזמנה מצוה לא שייך תיקון ואף דהתוס' בשבת לא כ"כ עיין פ"י שהחזיק כן ועיין בנקה"כ שם ואכ"מ ובפרט ביו"ט דנראה לפענ"ד דודאי כיון דטבילה בזמנה מצוה וא"א לעשותו מקודם ודאי שרי וכמו כל מלאכת אוכל נפש דמותר ביו"ט אם אי אפשר לעשותו מעי"ט וז"ב. ובדרך הפלפול נראה לי ליישב דהנה לכאורה קשה בהא דפריך א"ה אדם נמי נראה כמיקר ומאי קושיא הא כיון דמבואר במג"א סימן שכ"ג בשם התשב"ץ דאם טובל כלי ע"י דלי דאינו מברך וא"כ ניכר עי"ז שאינו מברך דלא מתקן כמ"ש המרדכי הובא ברמ"א או"ח סי' תרס"ח דלכך בשמיני יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן משום דבברכה הוא ההיכר שאינו מוסיף כיון שאינו מברך וה"ה בזה ע"י שאינו מברך ניכר שאינו מתכוין לתקן. וצ"ל כיון דאינו מברך רק לאחר טבילה א"כ אינו ניכר בעת שמטביל אם אינו מתקן ועיין ביו"ד סימן רי"ש והוצרך לומר דנראה כמיקר. והנה הא דאינה מברכת רק אח"כ היא משום דהיא ערומה וא"י לברך כמ"ש שם ולפ"ז כאן שמערמת וטובלת בבגדיה וא"כ היתה יכולה לברך בעת הטבילה ומדלא ברכה ניכר שאינה מתכוונת לתקן א"כ לא שייך מתקן ודו"ק כי חריף הוא. שוב ראיתי באבני מלואים ח"ב בתשובתיו בסוגיא דטבילת כלים שהקשה לפי' התשב"ץ שהביא המג"א מהראוי שלא תברך אשה נדה הטובלת. ולפמ"ש למעלה דכיון דמחזי כמיקר שוב לא נכנס בכלל הגזירה דטבילת כלים א"כ יכולה לברך וכ"כ הוא שם כ"פ סברא זו. אך כבר כתבתי לעיל דמדברי התה"ד והמג"א סימן שכ"ו לא משמע כן וגם יקשה בהך דנדה מערמת וטובלת דא"כ לא תברך ומחוורתא כמ"ש ודו"ק. והנה הר"ן ביומא בהא דאמרו עובר עד צווארו במים ואינו חושש הקשה דאמאי לא ניחוש לסחיטה כדאמרו בשבת דף קי"ג הי' מהלך בדרך ופגע באמת המים דקא מתווסין מני' מיא ואתי לידי סחיטה וכתב כיון שלא התירו לו אלא כדרך שהוא לבוש לא שייך סחיטא דזכור הוא וע"ז שאלני אחד מהתלמודים דא"כ גם שם הי' להם להתיר ע"י שיהי' לבוש ולא שייך חשש סחיטה. ולפענ"ד בפשיטות דכאן שעובר במים עד צווארו א"כ יש לו היכר דאין דרך להלך לבוש במים משא"כ שם דאין כאן מים רק אמת המים רק שיוכלו מאני' למתווסא קצת במיא א"כ אין כאן היכר דמה שהולך במנעל במים אין כאן היכר דדרך להלך במים במנעל כדאמרו בתענית דף כ"ג ע"ב דסיים מסאני' במיא דלא חזי ע"ש וא"כ אין כאן היכר וזה ברור ופשוט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף