שואל ומשיב/ג/ב/קט

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לתלמידי החריף מוה' גרשון קארציר נ"י:

מכתבך הגיעני מגילה עפה ואני פה בקרית חוצות. והנה מ"ש במה שנסתפק הפרי מגדים סי' י"ז בשפ"ד ס"ק ב' בעוף וחצי קנה פגום אי בעי פרכוס. וע"ז כתב מעלתו דיש לפשוט ממה דמוקי בחולין דף מ"ם בחצי קנה פגום ואי נימא דצריך פרכוס שוב אשחוטי חוץ לא לחייב דהא אינו מתקבל בפנים דהא צריך בדיקה ושייך משום הקריבהו נא לפחתך וכמ"ש רש"י בזבחים דף ע"ד ד"ה נפילה וא"כ שוב פטור אשחוטי חוץ. הנה לק"מ דש"ה דבעי בדיקה אחר השחיטה וא"כ כל דאתחזק בה ספק טריפות אין מכניסין אותה לעזרה לשוחטה משום הקריבהו נא לפחתך וכאן הרי צריך לפרכס קודם השחיטה וקודם השחיטה אם נראה שלא פרכסה תהיה אסורה ובעת השחיטה כבר צריך להתברר אם פרכסה או לא ולא דמי להתם דשם גם אחר השחיטה עוד לא נודע אם כשירה היא לקרבן ואולי נמצא בו טריפות בבדיקה משא"כ כאן וז"ב ופשוט. אמנם אי קשיא הא קשיא דהרי בדיקת הריאה נסתפק בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' ס"ז אם צריך גם בקדשים וא"כ שייך טעם דהקריבהו נא לפחתך. אמנם נראה דע"כ לא כתב רש"י רק שם דלמה לנו להכניס ספק טריפות לעזרה ולהצריך בדיקה מוטב שנקריב בלי שום חשש אבל מה דצריך בדיקה בכל בהמה לא שייך הקריבהו נא לפחתך דאדרבה שבח הוא לו שנצריך בדיקה ואם לא נמצא יפה נקריב אחרת תחתיה וז"ב. מ"ש מעלתו על דברת התוס' בחולין שם ד"ה חייב דשבת לא חשיב אינה ראויה להתקבל בפנים משום דרק איסור שבת רביע עלה תמהני דזה באמת חלוקו של התוס' דשאני או"ב דפסולו בגופו. ועיין מעלתו וימצא. אבל מה שאני תמה על התוס' דבכריתות דף ז' ע"ב במשנה דהמפלת אמרו וב"ש לא אם אמרתם במפלת ליום פ"א שחל להיות בשבת שאעפ"י שאינה ראויה לקרבן יחיד ראוי לקרבן ציבור הרי שלא אמרו שעכ"פ ראוי מצד עצמו רק איסור שבת רביע עלי' וצע"ג. מ"ש מעלתו בהך דמסוכנת אסור לשחוט בה ובריאה מותרת ואמאי ניהו דבסימן ראשון חזי לשלשה דברים אבל בסימן שני שכבר נשחטה ואם לא ישחטנ' לגמרי שוב תהיה נביל' ושוב הוה מתקן וכתב דהתירו סופ' משו' תחלת'. וע"ז הקשה במסוכנת כיון דאינה לשחיטה אלא לבסוף א"כ בתחלה לא עביד מידי ואח"כ שוב לא הוה מתקן והוה כמו בריאה. במח"כ לא אמרת כלום דמ"ש בבריאה התירו סופה משום תחלתה איני יודע מהו שח דזה שייך אם עושה מצוה התירו סופה משום תחלתה אבל כאן מה מצוה עושה וניהו דהתירו לו משום דאינו מתקן אבל כל דמתקן ונהנה מע"ז למה יתירו לו. אלא דגוף הקושיא אינה כלום דכיון דאם לא ישחטה היתה עומדת לשלשה דברים שוב לא הרוויח כלום במה ששחטה ולא נהנה. וכעין מ"ש התוס' בפרק האומנים דף פ' דאף דתפיס ליה על הלוואתו כל דהוה בשעת הלואתו ואם לא היה מלוה לא היה צריך למשכון לא שייך לחייב משום דתפיס ליה על הלוואתו ואף דכעת שכבר הלוה ניחא ליה מכל מקום אנו דנין על תחלת הלואה וה"ה בזה וז"פ וברור. מ"ש להקשות באוקומתא דמיירי בחטאת העוף א"כ מה פריך בפסחים מה תיקן והא תיקן לענין נבילת עוף בבית הבליעה. יפה הקשית וכבר קדמוך רבנן במחנה לוי ובישועת יעקב ליו"ד ובכמה ספרים. מ"ש ליישב קושית מחבר אחד דכל דהתיקון אינו בא בשעת הקלקול ל"מ תיקון וכיון דלב"נ במיתה תלוי לא הוה תיקון. כבר הקשיתי זאת והוא נדפס בדרוש אמרות טהורות יעו"ש אם ישנו תחת ידך ע"ש מ"ש בזה. מ"ש על דברת הב"ש סי' פ' ס"ק ז' יעיין בשו"ת בית אפרים על אהע"ז מ"ש להרב מוה' יעקבקא לנדא בענין זה ואינו לפני כעת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף