שואל ומשיב/ג/ב/קח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הגיד לי אחד קושיא ששמע בשם הגאון מוהרע"א ז"ל בהא דקאמר בב"מ דף יו"ד דארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום וע"ז פריך הש"ס מהך דראה את המציאה ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה ואי אמרת ד' אמות קונה תקני לי' ד' אמות דידיה ומשני כיון דנפל גלי דעתיה דבנפולה ניחא ליה דלקני. וע"ז הקשה דא"כ האחר שבא אח"כ בד' אמות וכל שזה לא רצה לקנות בד' אמות שוב הוה ד' אמות ולמה צריך להחזיק בה הא סגי בד' אמות שלו. ולכאורה יש לומר דניהו דגלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני מכל מקום הד' אמות הן שלו רק שלא רצה לקנות אותה המציאה רק ע"י נפילה אבל גוף הד' אמות הן שלו עדיין וכן הגיד הצ"מ שאמר לי הקושיא הלז. אבל לפ"ז יתעורר דין חדש דאם יהיה מונח עוד מציאה אחרת יקנה הראשון שכבר נקנה לו ד' אמות שלו וזה לא מצינו. ולכאורה רציתי לומר דמזה ראיה למ"ש הטור חו"מ סי' רס"ח דלא תקנו ד' אמות אלא בעומד אבל במהלך לא וא"כ בשלמא הראשון שנפל עכ"פ לא היה כמהלך שפיר מקשה דיקנה לו ד' אמות אבל השני יש לומר דמיירי דבדרך הלוכו ראה המציאה ותפסה בידו ומיהו הטור כתב דהרא"ש חולק ע"ז ואף שהב"י לא מצא דברי הראב"ד והרא"ש אלו ועיין בהגהת מוהרל"ח שם זה שנים רבות אשר נשאלתי בזה והראיתי דברי השיטה מקובצת ב"מ דף ט' ע"ב בהא דאמרו אלא מעתה היתה מהלכת ברה"ר וכו' הביא דברי תוספת הרא"ש שכ"כ בשם הראב"ד והרא"ש חולק בזה ע"ש. ועכ"פ קושית הגאון מוהר"ע איגר ז"ל קשה. והנראה בזה דהנה לכאורה קשה בהא דמשני כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני והרי בנדרים דף ל"ד הביא הרא"ש בשם הר"א ממיץ ז"ל דכל שאדם עומד אפילו ברחוק מכל מקום כל שאין איש סמוך לשם ויכול לזכות זכה כל שבידו לזכות ואף דנימא דכל שלא זכה לא קנה רק דאם זכה אח"כ זכה למפרע ועיין בשו"ת בית אפרים חלק יו"ד סי' ס"ו שהאריך בזה דלא כקצה"ח ובתשובה הארכתי בזה מכל מקום זה כשעומד מרחוק אבל כאן כשנפל עליה א"כ עמד בתוך ד' אמות א"כ הי' בידו לזכות ואף דדחי לה בידים מכל מקום כל שבידו לא הוה דיחוי כדאמרו בזבחים דף ל"ד וא"כ למה לא יזכה ד' אמות שלו אף שדחה הא כל כמה דלא נפל הי' קונות לו ד' אמות אף שדחה לה כל שבידו לא הוה דיחוי וצריך לומר כיון שזה החזיק בה שוב לא הוה בידו לזכות אף שירצה שיקנה לו ד' אמות שלו הא זכה בו חבירו שהחזיק בה וז"ב. ומעתה לכך בעינן שהחזיק בה דאל"כ היה בידו של הראשון שיקנה לו ד' אמות שקנו לו כבר והוה בידו והיה זה זוכה קודם ודו"ק היטב. והנה לכאורה קשה לי מה פריך ולקני ליה ד' אמות הא קנין ד' אמות אינו רק דרבנן וזה החזיק בה והו"ל קנין תורה ולדחי הקנין דרבנן של זה. והנה לפמ"ש השיטה מקובצת שם במשנה להקשות דאמאי קנה בתפיסה בעלמא הא לא הגביה וכתבו דבאמת אם היה בא עוד אחד והגביה היה הדין יחלוקו ורק לאפוקי דהנופל לא קנה א"כ שוב ל"ק דהתפיסה ג"כ אינו קנין חשוב ולהתירוץ השני דאחר שגם הנופל הגביה ג"כ יש לומר דעכ"פ בשעה שתפס לא היה קנין ושוב ד' אמות של זה חשובים יותר ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף