שואל ומשיב/ג/ב/קה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב הה"ג מוה' אלעזר הורוויטץ נ"י אבד"ק ראהטין:

בהיותו תמול פה הקשה אותי בהא דאמרו בסוכה דף ל"ה ח"א מפני שמכשירו וח"א מפני שמפסידו ופריך מאי בינייהו והקשה הוא למה לא אמר איכא בינייהו כגון שלא היה לו אתרוג רק כאגוז דלר"מ מכשיר והסתם משנה הוא כר"מ ועכ"פ המ"ד נחלקו גם אליבא דר"מ ובכה"ג אינו מכשיר לכ"ע כמ"ש הר"י א"י בתוס' פסחים דף ל"ג ע"ב דמכשיר בודאי אינו מכשיר פחות מכביצה. והשבתי בתכ"ד דיש לומר דכאן מכשיר אליבא דכ"ע משום דחבת מצוה מכשיר וכעין חיבת הקדש וגם מגו דחשוב שיעור לענין מצות אתרוג חשוב נמי שיעור לענין הכשר וכעין זה כתב הגהמ"ר לענין קשר של תפילין ע"ש בפ"ק דחולין וכמדומה שבספר בני חיי כתב כעין זה לענין נ"ח ואין ת"י. ומה שהקשה בב"ק דף ע"א בהא דפריך שחט לע"ז מכי שחט פורתא אסרה ולאו דמריה קא טבח ומשני רבא באומר בגמר זביחה היא עובדה ופירש"י דקס"ד דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והקשה הוא דבזבחים דף למ"ד ובפסחים דף ס"ג בתוס' מבואר דרבא אליבא דר"מ ס"ל דאינה לשחיטה אלא לבסוף וא"כ לדידיה לק"מ ולא צריך לשנויי וע"ז אמר דבאמת רש"י ל"ג באומר רק בגמר זביחה עובדה והיינו שאין לשחיטה אלא לבסוף וז"ש רש"י ולא בתחלתה ובכתובות דף ל"ד מפרש רש"י דע"י מעשה נאסר והיינו כמ"ש התוס' בב"ק דאף למ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף מכל מקום ע"י מעשה נאסר ולכך שפיר משני רבא באומר בגמר זביחה עובדה וע"ש ברש"י והתפאר בזה. ואני אומר דאין מקום לדבריו דמלבד דאכתי קשה דהא כבר כייל התוס' דכל מקום שהש"ס מקשה סתמא ומ"ד משני ע"כ דגם המקשה הוא אותו מ"ד ועיין בתוספות ריש פרק אלו מציאות וכמה אמר וכו' אף גם דא"כ היה לו לשנויי דאין לשחיטה אלא לבסוף ומה ענין בגמר זביחה עובדה וגם קשה דא"כ תקשה הא גם למ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף קשה כדפירשו התוספות ורש"י בעצמו בכתובות וא"כ שוב צריך לשנויי דמיירי באומר ושוב אין מקום לכל דבריו. אמנם בגוף הקושיא לא קשה לפענ"ד דהנה הטעם דאין לשחיטה אלא לבסוף נראה לפענ"ד דבאמת בהמה בחייה לשלשה דברים עומדת ולאו לשחיטה קיימא ועיין חולין דף י"ד וא"כ כל כמה דלא שחטה שייך לומר דאולי ממליך ולא ישחטנה עוד ולכך אינה לשחיטה אלא לבסוף ולפ"ז עכ"פ מיעוטא בודאי איכא דשוחטין וא"כ שוב לר"מ דחייש למיעוטא ומה גם דאיכא חזקת אבר מן החי ושאינה זבוחה כל כמה דלא נשחטה רק מיעוטא ושייך לומר סמוך מיעוטא לחזקה ולר"מ ודאי חיישינן מדאורייתא או מדרבנן עכ"פ וא"כ שוב שפיר פריך לר"מ כיון ששחט פורתא אסרתה כיון דלדידיה בודאי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סופו והוצרך לחדש דמיירי באומר בגמר זביחה הוא עובדה ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף