שואל ומשיב/ג/ב/נב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן נב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה במ"ש הרמב"ם דלאחר התורף אף קודם שחתמוה עדים כשר וע"ז הקשה לשיטת הרמב"ם משום דאינו כריתות גמור ואף לר"א דחתימה לא בעי לשמה מכל מקום מדרבנן עכ"פ בעי לשמה ולמה נכשיר וכבר נתקשה בזה הפ"י וכתב כיון דאינו רק מדרבנן א"כ שוב אמרינן יש ברירה בדרבנן ע"ש. ולפענ"ד היה נראה דיש לומר לאחר התורף העדים לא חתמו על התנאי רק על גוף הגט ומה אכפת להם בתנאו ולא אמרינן על כולה מלתא העידו. וגם נראה כיון דע"מ כרתי והעדים החותמים בגט אינו רק מפני תיקון העולם שמא ימותו עדי מסירה וא"כ על גוף הגט היו צריכין לחתום כדי שיורשו להעיד אבל תנאי מלתא אחריתי ועיקר סמך על ע"מ אבל העדים לא חתמו רק על גוף הגט דבזה תקנו חז"ל שיהיו חותמין אבל לא על התנאי ונמצא שהיה החתימה לשמה וכרות גמור והם לא נעשו עדים על זה והעדים יוכלו לומר ע"ז חתמנו בפרט לר"א דע"מ כרתי. ובזה יש ליישב קושית הפנ"י גם לשיטת רש"י ע"ש ודו"ק היטב כי לפענ"ד נתברר ענין נכבד בדבר שעמעמו בו כל ראשונים ואחרונים ועיין פ"י שגם הוא העלה ששיטת הרמב"ם ע"פ הירושלמי כמ"ש כל הקדמונים ומהתימה על המהרי"ט שפקפק על הה"מ בזה ורצה לפרש פירוש דחוק בירושלמי והרי כל הקדמונים הבינו כן בדברי הירושלמי שהוא מטעם ברירה ועיין פ"י שהאריך בזה והנה אח"כ חפשתי במהריב"ל וראיתי בכלל ד' סי' כ"ד שהשואל שם הביא דברי הרמב"ם פ"ח ה"ג מהלכות גירושין והוא הדבר אשה דברתי דמהריב"ל כתב כן ע"פ דברי הרמב"ם הנ"ל ומאד נפלאתי על הב"ש סי' קמ"ז ס"ק א' שהביא דברי רש"ך בשם מהריב"ל והנה ספר רש"ך אינו תחת ידי אבל דברי המהריב"ל הן הן דברי הרמב"ם ומהריב"ל לא חידש דבר רק הביא דברי השואל שכתב דברי הרמב"ם. ותמהני על כל האחרונים שחשבו שמהריב"ל חידש זאת ופקפקו עליו ובישועת יעקב כתב שגם המהריב"ל גופא פקפק ע"ז וכתב לאסורא ואני תמה אנה מצא זאת במהריב"ל והיאך אפשר לפקפק בדבר שהרמב"ם כתבו והקדים זאת טרם שכתב דין תנאי קודם כתיבת התורף. שוב הגיע. לידי ספר מכתב מאליהו ומצאתי בשער ל"ב במשפטי ההנאים שהביא דברי המהריב"ל ח"ב סי' יו"ד ושם ראיתי שבאמת המהריב"ל מפקפק על תקנה שלו ואני מתפלא על עצמי הא הרמב"ם בירר בהדיא דזה לא מקרי תנאי קודם כתיבת התורף ושם ראיתי במכתב שמפקפק ג"כ על מה שלא מצא מהריב"ל תקנה והא כל שלא הזכיר התנאי לעדים ולסופר לא מקרי תנאי קודם כתיבת התורף ושם ראיתי בשער ל"א שפקפק המהרי"ט ובמקצת דברים כבר הרגשתי ת"ל מעצמי והנלפע"ד כתבתי ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף