שואל ומשיב/ג/ב/ח
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הנה אירע מעשה לפני שאחד מהקצבים זה שנתים שמוכר הגיש לידער לאחד מהקצבים על שנה והנה כעת בכלות השנה בקרב לפי מנינם בראשון לנאוועמבר הלך אצל הקצב הקונה וא"ל שיקנה ממנו הגישלידער לשנה ולפי שזה הפסיד באותו שנה קנה ממנו הגישלידער בפחות מעט והיה האנדשלאק וגם מהריטש כנוהג גם הקאפציע שנותן לו מקודם נשאר אצלו על שנה זו זה היה קודם חצות היום ואח"כ בא קצב אחר ונתן יותר ובא אצל קצב הלוקח הראשון וא"ל שרוצין ליתן לו יותר וא"ל בפ"ע שאם רוצים ליתן לו יותר יוכל להקנות לזה כי לפני אינו שוה כל כך וזה א"ל בפ"ע והלך זה והקנה לאחר ונתן לו אדראהן ואח"כ תיכף נתיישב הלוקח הראשון וחזר בו ובא לפנינו לדין והנה הרבנים הדיינים הראו דברי הסמ"ע סי' שט"ו ס"ב בהג"ה שם שכתב בשם הריב"ש סי' תק"י שאם קנה באחד מהדרכים ומחל לו ל"מ עד שיחזיר ויקנה לו באחד מהקונים. ואני אמרתי הא מבואר בסי' של"ג ס"ח בהג"ה דאם אמר לפועל בפני שנים לך מעמדי מועיל וראיתי בסמ"ע סי' שט"ו שם שכתב על דברי הריב"ש עיין לעיל סי' קפ"ט משא"כ בפועל כמ"ש בסי' של"ג ע"ש וכפי הנראה כוונתו לחלק בין מוחל השיעבוד שבסילוק בלבד מועיל לסלק שעבודו אבל במה שקנה דבר והגוף שלו אינו מועיל סילוק דבמה נקנה להאחר רק בקנין והנה לפמ"ש המחנה אפרים הלכות זכייה והפקר סי' י"א דמחילה לא הוה רק סילוק רק הקנאה ע"ש שהביא כן בשם הריטב"א ובקידושין דף ט"ז גבי עבד עברי גופו קנה וכיון שהוא קנין מהראוי שיועיל והנה עיינתי שם וראיתי דכתב דמחילה הוה כמתנה לענין מעשה ידיו ע"ש א"כ אין ראיה מזה לקנין הגוף ולכך צריך גט שחרור לקנין איסור שיש לו בו ע"ש וגם מצד הסברא הוא כן דבדברים לא יווסר עבד וה"ה שאינו נקנה בדברים בעלמא וגדולה מזו מצינו ברא"ש בסוכה ובריטב"א בחידושיו לקידושין דהא דאמרו לא לקני אינש לולבא ביומא קמא די"ט דכתבו דמזה מוכח דאף במקנה על מנת להחזיר צריך להקנותו בחזרה דאל"כ למה לא יועיל בקטן כל שמחזירו ואף אם נימא דא"צ להחזיר ולהקנות היינו מטעם דלא הוה רק ע"מ להחזיר ושייר לו אותו זכות אבל במקנה לו קנין החלט פשיטא דצריך להחזיר לו בקנין אמנם מה שיש לעיין דהא כאן הוה דבר שלא בא לעולם ולא היה רק קנין סטימתא ואף דמועיל אף בדבר שלא בא לעולם כמ"ש בספרי יד שאול סי' רס"ד ס"ק ח' ע"ש ובתשובה ביארתי באורך מכל מקום לפמ"ש במקור חיים סי' ת"נ ס"ק ח' דבדבר שלא בא לעולם אף דקנה בק"ג דהיינו לר"מ מ"מ צריך בעת שבא לעולם שיהיה מקודם להמוכר ומכח המוכר זכה הלוקח מכח הקנין ע"ש וא"כ כיון שע"י המוכר זוכה א"כ כל שחוזר בו קודם שיבא לעולם פשיטא דמועיל ול"צ להקנות לו דהא עדיין לא קנה וז"ב. אך באמת דבריו תמוהים דלא מצינו זאת דמ"ש ראיה לזה ממכרה בן בחיי האב דל"מ לרבנן הרי דרק מכח המוכר זוכה הלוקח. הנה במחכ"ת מלבד דקי"ל כר"ל דמועיל וכמבואר בטוש"ע סי' רי"ז ס"ה אף גם דלר"י דאמר לא קנה היינו מטעם שכתב הרשב"ם בדף קל"ז משום דמעולם לא היו ראויין לבא להבן אבל בשאר דבר שלב"ל דהיה ראוי לבא פשיטא דא"צ לבא מכח המוכר בעת שבא לעולם רק תיכף בשעה שהקנה לו קנה וז"ב. וע"כ הדבר ברור דצריך להחזיר ולהקנות לו וז"ב. והנה ראיתי בשערי משפט סי' שט"ו שהאריך לחלוק על הריב"ש הנ"ל ודעתו דבשכירות כיון שאינו נקנה לו קנין הגוף לגמרי רק לענין הנאת תשמיש כמ"ש הריב"ש סי' שנ"ה ובנימוק"י ועיין ש"ך סי' שי"ג א"כ בזה יכול להסתלק בדיבור בעלמא ולפע"ד לא נהירא דעכ"פ הנאת התשמיש הוה שלא לגמרי והו"ל קנין הגוף ומ"ש ראיה מב"ב דף י"א לענין פרץ פצימיו אין לו ארבע אמות שביאר הרא"ש בפסקיו כיון דאין לו קנין שיהיה שלו לגמרי כשאר ממונו אלא לתשמיש בעלמא הן קנית וכיון שגלה בדעתו שא"צ להפקיע זכותו אלמא דכל שאינו רק לתשמיש פקע זכותו בדיבור. הנה מלבד דיש לומר פרץ פצימיו הוה מעשה חשוב לסלק הקנין שיש לו אף גם דש"ה שגם לשאר בני החצר יש להם אותו זכות ובשעה שמשתמש כל אחד הרי הן שלו כמ"ש הר"ן ריש פרק השותפין וא"כ כל שזה נסתלק ממילא זכו שאר בני החצר אבל בשכירות שבעוד הוא נשכר לזה אין לבעה"ב רשות להשתמש והרי לענין תשמיש הוא שלו א"כ שוב לא נפקע זכותו רק בקנין גמור ומ"ש לדחות ראית הריב"ש ממשכנתא באתרא דלא מסלקי דלא מועיל עד דקנו מיניה וכתב הוא דאין ראיה דשם כ"ז שלא סילק לו המעות יכול לחזור בו כמו בכל תנאי דכל שלא נתקיים התנאי יכול לחזור בו כמ"ש הרמב"ם בפ"ו מאישות הט"ו ובפ"ח מהלכות גירושין נפלאתי מאוד דשפיר מביא הרא"ש דאפילו פורע לו מעותו לא מועיל כל שהתנה שלא יוכל לסלקו ולכל הפירושים שם כל ששכר ממנו עד"ז לא יסתלק לו ואמר מסתלקא אף שנותן לו המעות יכול לחזור בו ודברי הריב"ש נכונים ועיין טור יו"ד סי' קי"ב ולפענ"ד ראיה ברורה להריב"ש דהרי בהך דלא לקניה לקטן לולבא כתב הרא"ש והריטב"א דצריך לחזור ולהקנות אף דמתנה על מנת להחזיר אינו רק קנין לזמן והו"ל רק קנין פירות כמ"ש הר"ן וא"כ אינו שלו לגמרי רק לתשמיש ואפ"ה צריך קנין ולפענ"ד הוא ראיה ברורה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |