שואל ומשיב/ג/א/שסח

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן שסח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחכם אחד בן הרב הגדול אבד"ק פשווערסק:

מה שהקשה בהא דאמרו בב"מ דף יו"ד אלא מעתה האומר לאשה ועבד צאו וגנבו לי דלאו בני חיובא ננהו ה"נ דמחייב שולחן וע"ז תמה דאטו בשביל דלאו בני תשלומין הם לא מוזהרין על לא תגנובו ולא שייך בהו דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין והיא תימה גדולה. והנראה בזה ע"פ מה שחידש הפני יהושע בב"מ דף ס"א ע"ב בהא דאמר ר' יוחנן דכל דאיכא ממון ומלקות מלקי לקי ממונא לא משלם היינו דוקא היכא שהלאו אינו מחמת הפקעת ממון חבירו כגון מוציא שם רע ועדים זוממין וכדומה אבל כל שיש הפקעת ממון חברו ממונא משלם דהו"ל כגזל דגלי קרא בהדיא דממונא משלם והשיב את הגזילה וכן הוא מצד הסברא דאטו משום מלקות של זה מפקיע ממונו של זה שהוא ממון גמור ע"ש שהאריך וכ"כ בספר עשרה מאמרות מאמר חקור דין. וראיתי בספר אחד שהקשה מתוס' מכות דף ט"ז ובאמת הפ"י הקשה בעצמו כן בחידושיו למכות ומה שהקשה מירושלמי ישבתי בחידושי באורך ואכ"מ ובאמת שכעין זה כתבו התוספות בכתובות דף ל"ב לעולא דל"ש אתגורי מתגר דחס רחמנא על ממונו של נחבל ועכ"פ סברת הגאונים האלו נכונה דבכה"ג לא שייך מלקות כלל ולפ"ז זהו דפריך דכל דלאו בני חיובא נינהו א"כ יש לומר דבזה בודאי מהראוי להתחייב המשלח דהאשה ועבד לאו בני חיובא נינהו דמה נחייבם מלקות לא שייך כל דאיכא הפקעת ממון של זה וא"כ שוב לאו בני חיובא יהיו כלל ולכך מהראוי לחייב שולחם דאז ישלמו ממון ואף דשייך דברי הרב ודברי התלמיד הא חזינן דהתורה רצתה בלאו דלא תגנובו דישלמו ממון אף דבכל מקום מלקי לקי וא"כ כאן דלא שייך ממון ומלקות ג"כ לא מועיל בזה מהראוי שיתחייב שולחם ממון וע"ז משני דמכל מקום ב"ח הם רק דהשתא לית להו לשלומי א"כ ליכא ביטול הכוונה דעכ"פ ישלמו אח"כ ושוב הדרינן לכללא דאין שליח לדבר עבירה דשייך דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. אמנם אי קשיא הא קשיא דמה מקשה דלאו בני חיובא נינהו ופירש"י משום דתנן הם שחבלו באחרים פטורים והא כל הטעם הוא דפגיעתן רעה דלית להו לשלומי ואכתי קשה דהא בגזל יש שתי ענינים תשלומין היכא דליתא הגזילה בעינא והיכא דאיתא מחוייבין להחזיר הגזילה בעין וא"כ הגזילה בעין יש להם לשלם ולמה לא הוו בני חיובא דהא הגזילה מה שהוא בעין מחוייבין להחזיר וא"כ שוב הוו בני חיובא והיא קושיא גדולה לפענ"ד. והנראה בזה כיון דגנב וגזלן הוה ברשותו של הגנב והגזלן ואוקמא רחמנא ברשותם להתחייב באונסין וכדאמרו בסנהדרין דף ע"ב ניהו דכי איתא בעינא מחוייבין להשיב אבל כל דאמר לאשה ועבד צאו וגנבו לי שוב מה שקנה העבד קנה רבו וכן בעל באשתו וא"כ שוב הוה כליתא בעינא דהבעל והאדון קנו הדברים והוה יאוש ושינוי רשות ושוב לא נתחייבו רק דמים ודמים אין להם לאשה ועבד ואף דשינוי רשות בע"כ לא הוה שינוי רשות כאן דאמר צאו וגנבו לי א"כ נתנו להבעל והאדון מרצונם והם זיכו להבעל והאדון שוב הוה יאוש ושינוי רשות ואינם חייבים רק דמים וז"ב ודו"ק. שוב מצאתי בשו"ת נודע ביהודה סי' ע"ה שהקשה קושית מעלתו ומ"ש שם דאינו בר חיובא לממון רק מלקות ואינו ב"ח כמו המשלח וזה מקרי לאו בר חיובא דבריו תמוהים דמלבד דבגזל וגניבה כל שיש הפקעת ממון לא שייך מלקות כלל כמ"ש הפ"י ועשרה מאמרות הנ"ל אף גם דבאמת בחזרת הגזילה מחוייבין המשלח והשליח ויקשה קושיתי וע"כ כמ"ש הוא המחוור והן נסתר מחמתו ראיות הנו"ב שם ודו"ק ועיין ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ד' מ"ש בזה ולפמ"ש יש לסתור דבריו דבאמת מ"ש דהוה ב"ח רק דהשתא לית ליה לשלומי מזה מוכיח דאף דאין לו לשלם פטור המשלח באמת זה מטעם דשייך דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין אבל בשליחות יד דלא מחייב ממון שוב חייב השליח כשיש לו לשלם והרבה יש לדבר בזה ואכ"מ. והנה בגוף הענין דאמרו בקידושין דאין שליח לדבר עבירה מטעם דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ומטעם שסבור שלא ישמע לו והוא תמוה דמנ"ל סברא זו שיהיה כל כך פשוטה ובריטב"א שם כתב דאינו מטעם זה רק דהוא דינא דאורייתא. ולפענ"ד הסברא דהנה כבר נודע מה דאמרו בגיטין דף ס"ז דדיבורא מקרי ואמרי מעשה לא עבדי נמצא דדיבור הוא ענין קל על האדם לדבר משיעשה מעשה ולפ"ז זה שאמר לשולחו שיעשה עבירה זה נקל לו לאדם משיעשה המעשה הוא בעצמו רק לפמ"ש התוספות בגיטין שם דדיבור שיבא עי"ז מעשה זה חשיב דיבור דאית ביה מעשה ולפ"ז בדיבור שצוה לשליח אפשר דחשיב דיבור דאית ביה מעשה כיון דידע שזה יעשה מעשה על ידו אמנם כשיש סברא דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וסבר שלא ישמע לו א"כ לא נשאר רק דיבור גרידא ודיבור גרידא לא חשיב מעשה ולכך אין שליח לדבר עבירה. ובזה נראה במה דמבואר בסימן שפ"ח דאם שוכר לשליח ודאי הוה שליח לדבר עבירה וע"ש הטעם ולפמ"ש הטעם פשוט דכל ששוכר הוה מעשה ובמעשה ודאי הוה שליח לדבר עבירה. ובזה נראה לפענ"ד דלכך בטביחה ומכירה יש שליח לדבר עבירה דהא שם עביד מעשה במה שמכר וטביחה ומכירה הוקש להם מקרא דטבחו ומכרו או מדכתיב או ותחת ושליחות יד דחייב ע"י שליח הוא משום דכתיב על כל דבר פשע וא"כ בדיבור לחוד מחייב והדיבור חשוב כמעשה דהתורה אחשביה לדיבור שיהיה כמעשה. ובזה נראה לפענ"ד ליישב מ"ש הרמב"ם פ"ז ממעילה שלא מצינו בכל התורה שליח לדבר עבירה לבד ממעילה ותמה בחידושי מהרי"ט בקידושין שם דהרי מצינו גם בשליחות יד ובטביחה ומכירה שלד"ע ולפמ"ש אתי שפיר דשם ניחא דשליחות יד רחמנא אחשביה למעשה הדיבור לבד ומכירה הוה מעשה וטביחה הוקש למכירה ונמצא מהראוי שיהיה שליח לדבר עבירה אבל מעילה דליכא רק דיבור ואפ"ה חשוב שליח לדבר עבירה ולכך כתב שלא מצינו בכל התורה כלה שלד"ע לבד במעילה והיינו בדיבור בעלמא ושם ע"כ כמ"ש הריטב"א דגזירת הכתוב הוא דאין שליח לדבר עבירה. ובזה נראה לפע"ד הטעם מ"ש הרמב"ם ובלבד שלא יתערב עמו איסור אחר דבאמת דיבורא מקרי ואמר וחידוש הוא דחידש רחמנא שיתחייב על הדיבור בעלמא ולכך כל שנתערב עמו דבר אחר שוב בודאי לא הוה רק דיבור בעלמא ובודאי לא חשיב הדיבור מעשה שהרי אינו ברור שיעשה מעשה ודברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וז"ב. ובזה מיושב מה שכתב הטור סי' ש"נ עשה שליח לשחוט בשבת ותמה המשנה למלך פ"ג מהלכות גניבה דכל שעשה שליח לשחוט בשבת הרי נתערב דבר אחר עמו ולפמ"ש אתי שפיר דטביחה דהוקש למכירה א"כ מקרי מעשה ולא דיבור בעלמא א"כ בכה"ג אף שנתערב איסור אחר יש שליח לדבר עבירה וכמ"ש. עוד יש לומר דבאמת מעילה שאני דהוה שוגג ולא שייך דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וא"כ כל שנתערב איסור אחר אין שליח לדבר עבירה והטעם דבאמת מהראוי לומר דבשוגג יהיה שליח לדבר עבירה משום דלא ידע ורק דהריטב"א כתב דאדרבא דבטל השליחות דאילו ידע לא הוה עושה ולפ"ז ניהו דמעילה כל עיקרו לא הוה רק בשוגג ולא בטל השליחות אבל כל שנתערב איסור אחר בטל השליחות אבל בטביחה דהוא במזיד ולא נתבטל השליחות א"כ אף שנתערב איסור אחר ג"כ לא בטל השליחות ועיין שו"ת נוב"י שם והנמשך ולפמ"ש יש לבנות ולסתור ואכ"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף