שואל ומשיב/ג/א/רמב

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רמב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט לכבוד מרן הרב הגאון המובהק רשכבה"ג האב"ד דפה נ"י:

עובדא בא לפני יום אתמול שבאו לפני שני אנשים בעלי אשה אחת עם האשה אשר זה אומר אשתי היא וזה אומר אשתי היא ובנה מורכב לה על כתיפה ומעשה שהי' כך הי' איש אחד מקאלימייא בשמו יהודה ליב דמתקרי ליב בן דוב המכונה בעריל נשא לפני עשר שנים פה קהלתינו בבית אחד בפה אשה אחת בשמה שינדל בת יצחק ליב ותיכף למחרת יום הנשואין פנו עורף זה לזה זה הלך לדרכו וזו הלכה לדרכה ולא חפשו זת את זה ואחר עבור שנה אחת נשאת האשה הנ"ל פעם שנית לאיש אחד בשמו יהודה בן אברהם זה תשע שנים והולידו שלשה ילדים ושנים מהם מתו ובן אחד עודנו כעת בחיים והן בחורף העבר אמר האיש מפה אשר בביתו הי' הנשואין הראשונים של האשה הנ"ל למ' יהודה ליב הנ"ל לבעל השני מוה' יהודה בן אברהם הנ"ל כי אשתו שינדל הנ"ל יש לה בעל אשר בביתו הי' הנשואין ובא הבעל השני לשאול פי מרן הגאון נ"י. וגבינו אז עדות מהאיש הנ"ל וההוא אמר שבביתו נשאת להאיש הנ"ל ובבוקר נדד הלך והאשה הכחישה אותו ואז התיר לה מרן הגאון נ"י לדור עם בעלה יהודה בן אברהם אחרי כי לא הי' רק עד אחד בהכחשה והן אתמול הובאו לפני שניהם גם יחד עם האשה ובתחלה הכחישה שלא נשאת לו כלל רק אח"כ הודת שנשאת לו גם בעלה אמר שנשא אותה בחופה וקדושין כדת לפני עשר שנים גם העד הי' בפני והעיד שנשאו בביתו. ומה שנשאת לבעל השני אומרת שאמרו לה שבעלה מת. והנה צויתי שיגרשו שניהם אותה ואסורה לחזור לשניהם ובעת כתיבת הגט בא הרב הגדול מוה' אורי זאב סאלאט נ"י לכאן ואמר שלדעתו מהשני אינה צריכה גט אחרי כי קדושי השני לא תפסי בה כלל מחמת שהיתה א"א. ואני אמרתי לו אחרי כי פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר אף דהי' שלא בפני בעלה הראשון לחומרא חוששין לקדושין וכמבואר דינה בש"ע סי' י"ז סעי' ב' ובח"מ וב"ש בשם הר"ן בשם הרמב"ן [ותמוה לי מדוע לא הביאו שגם דעת התוס' גיטין פ"ט ע"ב ד"ה ואידך כן הוא דלהחמיר סבר רב המנונא דאף שלא בפניו נאמנת]. והנה הרב מוה' אורי וואלף נ"י רצה לומר דזה דוקא במי שמוחזקת בא"א ופשטה ידה וקבלה קדושין הוא דאמרינן דחוששין מטעמא דרב המנונא משא"כ בזו שכחשה בתחלה ואמרה לא נתקדשתי כלל ל"ש טעמא דרב הונא ודרב המנונא ואני הראיתי לו גמרא מפורשת להיפך בגיטין פ"ט הנ"ל יצא עלי' קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מביא ג"כ הך דרב המנונא הרי אף בכה"ג דהיכא דהיא אומרת לא נתקדשתי כלל דבכה"ג מיירי שם המשנה וכל הסוגיא שייכא ג"כ בדרב הונא ורב המנונא. ומה גם בנ"ד שמאחרי שמחורף זה דרה עם בעלה השני ע"פ הוראת ב"ד אף שהיא ידעה בשקרה אולי הוי דינה כנשאת ע"פ א' או שנים שמבואר דינה בסי' י"ז סעיף נ"ו תצא מזה ומזה וצריכה גט משניהם וע"כ לדעתי יפה עשיתי שצויתי שגם בעלה השני יגרשה ואבקש ממרן הגאון נ"י להודיעני דעתו הרמה בזה ואף דלענין נאמנתה יש חילוק בנשאת אינה נאמנת דמעיזה אבל לענין לחוש לחומרא אין חילוק בין נתקדשה או נשאת ויעוין בס' בית מאיר בענין אם צריכה גט מהשני ואינו תי' לעיין בו. והנני המשתחוה מרחוק מול הדרתו:

הק' חיים יוסף עלינבערג בהרב הגאון מוהר"ב זצלה"ה:

שלום וברכה אל כבוד הרב החריף המופלג וכו' מוה' חיים יוסף עלינבערג נ"י דומ"ץ פה לבוב:

האמת אגיד כי בשמעי הדברים ולא ידעתי המעשה גם אני אמרתי כי קדושי שני לא תפסו כלל אמנם כעת ראיתי דברי מעלכ"ת וצדקו דבריו דמאחר שאז שהכחישה והתרנו לה הוי כנשאת ע"פ ע"א אף שבאמת ידעה בשקרה אבל מ"מ צריכה גט מזה ומזה והנה מה שרצה הרב מוה' אורי וואלף נ"י לחלק דדוקא במוחזקת לא"א שייך חזקה דאין אשה מעיזה ומעלכ"ת כתב לדחות עפ"י דברת הש"ס סוף גיטין הנה הב"י והב"ש ס"ק ד' מביאים בשם אורחת חיים להיפך דבמוחזקת לא"א אינה נאמנת בחזקה והב"ש דחה דבריו מסוף גיטין ועכ"פ מבואר דאף באינה מוחזקת שייך החזקה וזכרוני אם אינו כוזב ימצא בשו"ת מוהר"ם מינץ מאובן שמביא שו"ת הרשב"א בענין א"א דלא תפסי קדושין והוא פלפל שם בזה וגם אני כתבתי בזה אבל איני זוכר הדברים ויחפש וימצא ועכ"פ יפה כתב מעלכ"ת ואף שהוא אמרה ששמעה שמת אף ששקר הי' אבל מ"מ כל שחשבה שמת ל"ש החזקה דאינה מעיזה מ"מ צריכה גט משני שלא יאמרו שאשה שנשאת א"צ גט כנלפענ"ד ודברת הבית מאיר ריש סי' י"ז הוא תמוה דמביא מדברי התוס' יבמות קט"ז בקושיתם דלהמני במיגו דאמרה גרשתני שלא בפניו ג"כ נאמנת והקשה הוא דהרי במשנה מבואר דאם יש עדים אינה נאמנת והוא תמוה דא"כ יקשה על הך מ"ד אף שלא בפניו נאמנת איך יתרץ משנתינו וע"כ כמ"ש האחרונים שם וא"כ ליכא ראי' משם וקצרתי דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף