שואל ומשיב/ג/א/קצט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קצט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין המצרים מהרה יזרח אור לישרים כבוד הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם מוה' דוד מאיר פריש נ"י ראב"ד ומ"צ דק"ק בערזאן:

מכתבו עם השו"ת מסר לי היום הרבני מוה' משה נתן ווילנר נ"י. והנה אם כי מאד חרה אפי על האשה הלזו כי לא נהגה כדת הנשים שבענינים האלו אין הענין כשאלת איסור והיתר שמורין ע"פ ודרכן של נשים שישתדלו לקבל שו"ת וגם מה שנשאת בזבאריז ולא ראו כלל אם יש בידה היתר. אמנם אחר שנעשה המעשה מוכרחין אנו לחפש צדדי היתר. והנה מעלתו הרחיב הדיבור בזה ואין הזמן מסכים לפלפל בזה. והנה מ"ש מעלתו שבשו"ת בית אפרים מחמיר בענין ערכאות. בראשית השקפה תמהתי דשם במת במלחמה שייכי חששות הב"א דאחריות האנשים על השומרים שלא יניחו איש לברוח אבל מה ענינו להשפיטאהל של חולים ולמה להם לכתוב שמת ואלו האחריות החולים עליהם וגם התפארות לא שייך בזה ואדרבא יותר תפארת להם אם היו יוצא משם בריא היו מראים מלאכתם וכל מעשה תקפם וגבורתם במלאכת הרפואה אבל כשמת מה התפארות שייך בזה. שוב ראיתי בסוף תשובת מעלתו שהרגיש קצת בזה וז"פ. והנה אם מועיל ערכי בלי מסל"ת כבר האריך בשו"ת כנסת יחזקאל והרבה הארכתי בזה להרב הגאון המנוח מוה' אהרן פרענקיל ז"ל זה רבות בשנים לענין מלחמה ואח"כ בכמה תשובות אשר הארכתי בזה והנה מלבד כי יפה כתב מעלתו כי כאן הוא מסל"ת גמור שהרי השרים מהשפיטאהל כתבו לטארניפאל ומשם נכתב לזבאריז אף גם דהרי כתבו מטארנאפאל אודות הירושה אם נשאר איזה דבר וכל כה"ג ודאי לא משקרי ולמה להם כל הטורח ומי ביקש זאת מידם וכבר אמרו בגיטין דף ס"ז דבורא מקרי ואמרי מעשה לא עבדי ומכ"ש מעשה כזו לכתוב לטארניפאהל שישלחו לזבאריז אודות זה האיש משה שמת ורשמו היום שמת ואיך שייך בזה חשש משקרי והרי לענין ממונות ודאי מהמני בערכאות והרי כל עיקר מה שבא משרי השפיטאהל הי' אודות הירושה וכיון שלענין זה נאמנים ממילא ע"כ שמת דבחיים לא שייך ירושה וז"ב ופשוט. עוד נ"ל דבר חדש עפמ"ש הב"ש סימן י"ז ס"ק פ"ד ליישב קושית הט"ז ותורף הדברים הוא כמ"ש האבני מלואים וכמה מחברים בתשובתם לבאר דברי הנוב"י דעל אותו האיש שאנו מכירין אמרינן שיש לו חזקת חי ואותו איש שלא ידענו אמרינן דזה מת דזה נודע דיש מתים בעולם רק זה האיש שאנו מכירים זה יש לו חזקת חי וכעין מ"ש הש"ך חו"מ סימן קל"ג לענין גנבי דדוקא על איש פרטי לא שייך לומר זה גנב אבל על איש לא נודע יש לומר דגנב ולפי זה נראה לפענ"ד דבר נכון דאף שהיה בא ממלחמה לא שייך כאן להעמיד זה בחזקת חי דהנה חזקת חי כפי הנראה מש"ס קידושין דף ע"ט וב"ב דף קנ"ג הוא משום דרוב אנשים בריאים הם ומאן דקא מפיק נפשיה מחזקת בריאים עליו להביא ראיה ע"ש ולפ"ז זה האיש משה שהיה חולה שמנה שנים ור' יצחק מזבאריש הי' אצל משה יאליש מזבארז שני שבועות מקודם וראה שנרקב ואש קדחה בבשרו שקורין בראנד ושיער שיותר משתי שבועות לא יוכל לחיות וא"כ אף שרוב חולים לחיים מכל מקום אתרע חזקת בריאתו של זה האיש משה יאליס שהרי היה חולה כמה שנים וא"כ יצא מחזקת בריאת רוב אנשים הבריאים וא"כ ממילא מה"ת להוציא איש אחד מחזקת רוב בריאים שיש לאנשים והרי מוטב יותר לומר שזה האיש מת שהיה חולי ידוע מכמה שנים וגם היה נרקב ואש קדחה בבשרו. וע"כ הדבר ברור דכאן הערכאות נאמנים בלי מסל"ת ומכ"ש כשיש מסל"ת גמור כמ"ש מעלתו ואף שלא כתבו רק שמו מ"מ כיון שכתבו שמו ושם עירו ואנחנו ידענו שבזבאריז היה זה האיש משה יאליש החולה ונסע לווין להשפיטאהל סגי בזה ואין לך אומדנא גדולה מזו. וע"כ גם אני מצטרף להיתר האשה הלזו ויתירה כדין האשה הנשאת בע"א וכ"ש כאן שאין כאן ע"א רק ערכי בודאי צריך ב"ד של שלשה. והנה א"ל דיש לחוש שמא בדו מלבם כל הענין ולא מת שום אדם דזה אינו דמלבד דמה"ת לחוש שיבדו ענין שקר מוחלט דאף סתם עכו"ם לא חיישינן שיתכוין להכשיל אם לא שנהנה ממנו כמבואר ביו"ד סימן קי"ח והובא בב"ש סימן י"ז לענין קושית זקני השער אפרים אף גם דעכ"פ מידי ספיקא לא נפיק והרי אתרע חזקת חי של האיש הלז ודברי הריב"ש דיש שתי חזקות חזקת חי וחזקת אשת איש כבר האריך הנוב"י דהמה אחד ושלובים זה בזה. וגם נראה דכיון דזה האיש לא בא לביתו ולא נשמע ממנו דבר א"כ ממנ"פ אם נתרפא למה לא הגיד לשרי השפיטאהל ואם לא נתרפא ורצה לבקש תרופה במקום אחר למה ברח ולא הגיד אטו הי' לו איזה מניעה בזה ושאני במלחמה דממלט לנפשו בלי הגיד שום דבר וגם שייך משום כסופא ברח אבל כאן למה בוש וממי היה מתיירא וע"כ הדבר ברור דנאמנים עכו"ם ערכאות והאשה קריינציא אשת המנוח ר' משה יאליש מותרת להנשא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף