שואל ומשיב/ג/א/ר

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן ר   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לה"ה הרב וכו' מוה' פלוני ראבד"ק:

מכתבו הגיעני בש"ק העבר. הנה שלחתי אחרי האשה הידועה ובאה אלי ונחרדתי בשמעי מפיה כי נתנה שם בעד קבורת אביה סך שלשה אלף ושש מאות ר"כ ומעולם לא שמעתי אף במות גביר עצום אשר לו האלפים ורבבות לתת סך כזה וע"ז יש לה כתב קבלה ובכ"ז לא רצו והניחו המת בבזיון ועברו על בל תלין ועשה דקבור תקברנו שהוא נוהג בכל המתים כמ"ש הלח"מ הלכות סנהדרין פי"ג והארכתי בזה בגליון הרמב"ם שלי ועיין מגן גבורים סימן ע"ב ואין הספרים תחת ידי כעת כי אני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים ושהה המת בנוולו ובבזיון שני מעל"ע כמשפט והאשה הוכרחה לנסוע משם כי יראה מפני חמת המציקים אשר נתנו רשיון לדלת העם לעשות משפטים וכבר נודע דרכם וע"ז רגזה הארץ ובושתי מאד לשמוע כזאת על קהלה נאה וחסידה ובאמת אף כי יאמרו המושלים שאי אפשר לפתיחת הקבר בלי דמים אבל כאן שופעת כעגלה דמים זה לא מצינו ועוד תוסיפו לבקש ממנה עוד מעות אשר לא כדת ובאמת אם היתה רוצית לצאת בערכאות היתה מצלת כל המעות בחזרה אבל היא לא רצתה ובקשה לדון בדיני ישראל ואם כי בעוה"ר מה כח ב"ד יפה בזמנינו ולא יוכלו למנוע בני ישראל מאשר יחשבו כי באמונה הם עושים אבל לבקש עוד מעות לא ידעתי. והנה בגוף הענין שנהגו לקחת ממון בעד הקבורה לא נודע מאין באו לזאת. והנה מהא דאמרו בב"ק דף קי"ב נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו אינו ראיה דשם אם נימא דזבין פנחס השדה ואח"כ כשיגיע היובל ותחזור שדה לבעלים יהיו באמת נקבר בקבר שאינו שלו וזה גנאי לצדיק אבל שדה בוכים שהוא שייך לכל בני עיר וכלם משותפים בה ואם משום שיוכלו לקברו בקבר שאינו לפי כבודו הנה אם בעל משפחה הוא מחוייבין לקברו בקברות בני משפחתו כי גם קודם מתן תורה הי' לכל משפחה ומשפחה קבר בפני עצמו כמ"ש הרמב"ן בפרשת חיי ומה שנתן אברהם אבינו כסף מלא לעפרון אף כי ארץ ישראל מוחזקת מאבותינו. הנה באמת יש לומר דזה דוקא לאחר שבאו אבותינו לארץ זכו בהם למפרע מאברהם אבינו אשר הקב"ה הבטיח לו א"י הקדושה ואף אם נימא דאברהם קנה תיכף הארץ משעה שאמר לו קום התהלך בה לארכה ולרחבה וכדאמרו בב"ב דף ק' שקנה אברהם בחזקה מכל מקום אז שלא נתפרסם בין האומות אמונה אלקית השלטת בארץ היה נראה לעיני העמים כגוזל וממדת טובו של אברהם אבינו וממוסרו הטוב הנוהג בחסדו עם כל איש היה שיקנה בכסף מלא שלא יהיה נראה כגוזל וגם היה מתיירא שלא ישחית עפרון השדה וישליך המת ע"פ חוצות ומי יהי' יודע זאת. וגדולה מזו מצינו שהקב"ה לא גלה המקום המקודש ואמר בכל מקום כי אם אל המקום אשר יבחר ד' משום שלא יקלקלו האומות המקום המקודש כמ"ש המורה טעם זה. ובזה פירשתי בחידושי לתורה הנקוב בשם דברי שאול עודנה בכת"י במ"ש ד' יראה אשר יאמר היום בהר ד' יראה שהוא מוקשה. ואמרתי בזה דהנה הקב"ה אמר והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך ולא גלה לו המקום המקודש אבל אברהם הבין קדושת המקום שבו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא וקין והבל הקריבו שם וגם נח בנה שם מזבח כשיצא מן התיבה כמ"ש הרמב"ם פ"ב מהלכות בית הבחירה הלכה א' ב' ע"ש ובכ"מ וע"ז אמר ד' יראה היינו שיראה המקום הזה המקודש כפירוש האונקלוס אשר יאמר היום והיינו לעתיד כפירש"י שקאי על כל מי שיהיה בדורות הבאים ואז כבר יתגלה המקום ויהיה אמור בשם בהר ד' יראה שהוא הר ד' המקודש וא"כ אין ראיה מאברהם וגם יעקב קנה חלקת השדה במאה קשיטה אף כי מוחזק היה כי אז לא נתפרסם עדן. אמנם לפענ"ד נראה כיון שערב לאדם שיהיה נקבר אצל אבותיו כדאמרו בירושלמי שמותר לפנות ממקום למקום שנוח לו לאדם להיות מונח אצל אבותיו כמבואר בטוש"ע יו"ד סימן שס"ג וא"כ שוב כשתחזר השדה ביובל יהיו בני המשפחה של מי שהשדה היה שלו מחזיקים בקברות בני משפחתם ואז לא יהיה מניחים לקבור בני הצדיק להיות נקברים שם וכדי בזיון וניהו שלהצדיק בעצמו נתן בעל השדה רשות כמ"ש המשנה למלך פי"א משמיטה ויובל אבל לבניו אחריו לא יניחו לקבור וז"ב בכוונת הש"ס ועכ"פ בקברות העיר שהמת הי' דר שם לא מבעיא אם היה שם בעל משפחה פשיטא שהי' מחויב לקבור אצל אבותיו וגם קודם מתן תורה היה המנהג כן כמ"ש הרמב"ן בפרשת חיי הנ"ל אלא אף אם לא היה בעל משפחה כיון שהיה איש ישר הולך סוחר נכבד לומד למד ומגדולי היחס פשיטא שמחויבים לתת לו קבר לפי כבודו ולמען לימודו ואף כי שנתנה סך רב בעד זה למה יבקשו תואנות ובפרט שהיא מבקשת דין בב"ד של ישראל ואם לא תאבו לשמוע לדון בדיני ישראל אז חלילה תהיה מוכרחת לדון בערכאות ומאד בקשתי לבל תניחו לבא לזה כי לא תצליחו. שוב נזכרתי שבשו"ת ח"ס חלק יו"ד סימן שכ"ט וסימן של"א האריך בענין הלז. והנראה לפענ"ד כתבתי יעו"ש ותדעו כי רעתם רבה ועשו שלא כתורה במח"כ וד' יסלח להם כי לכל העם בשגגה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף