שואל ומשיב/ג/א/קפג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קפג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד אשר בא לפני בחור אחד ממקום אחד ונפשו בשאלתו אשר נולד מבטן וגיד שלו היה סתום למעלה במקום שיוצאין דרך שם שבילי השתן והזרע נסתם לגמרי במקום ההוא ורק לצד הארץ למטה מעטרה והוא נגד העטרה מצד מעלה נולד לו נקב אשר דרך שם יוצא השתן ואת כל זה נעשה לו בידי שמים מלידה ומבטן וראינו בעצמינו הנקב שכן הוא. הנה לכאורה הדבר מבואר ברמב"ם וטוש"ע דכל אלו הפסולים של פצוע דכא וכרות שפכה זה דוקא אם נעשה בידי אדם אבל אם נולד פ"ד ביד"ש או שנולד בלא בצים כשר לבא בקהל ואף ע"י חולי נחלקו שם אם הוא בידי שמים וקי"ל כרמב"ם ועכ"פ כשנולד כך מבטן הוא ודאי כשר לבא בקהל ועיין בחינוך מצוה תקנ"ט מ"ש בטעם המצוה כדי שלא יפסיד בעצמו כלי הזרע להרויח ממון ולמנותם שומרי הנשים וכתב ועם טענה זו נמצא טעם בחילוק האיסור בין הנפסד בידי אדם לנפסד בידי שמים. עכ"פ בידי שמים ודאי כשר ואף אם אינו ראוי להוליד כל שהוא בידי שמים כשר כי טעם איסור הפצוע דכא כפי הראות לפי שאינו ראוי להוליד וכל שבידי שמים פצוע דכא כשר אף אם אינו ראוי להוליד הן אמת שהלבוש בסימן ה' כתב לענין אם נטלה ביצה אחת שאעפ"י שראוהו שמוליד אין להכשיר לבוא בקהל ולכך לא הזכירה התורה בלאו דפצוע דכא פסול דורות שאינו פוסל הולד משום פצוע דכא אבל דבריו מרפסין איגרא כמ"ש האחרונים וגם אני הראיתי שנעלם ממנו דברי הגמרא יבמות דף מ"ט ובתוס' שם ד"ה בתים שכתבו כיון דלאו בני בנים נינהו ול"ש מינייהו ממזר ל"ח הפסק. הרי מבואר דפצוע דכא דפסול בשביל שאינו מוליד וכן מבואר בדברי התוס' קידושין דף ע"ב ד"ה חמשה הלכך ל"ח פצוע דכא משום דל"ש ביה קהל והיינו משום דאינו ראוי להוליד ועיין מהרש"א שנדחק שם בכוונתם ועיין בעצמות יוסף שפירש כן ודברי הבעה"ט בפרשת תצא בענין זה ג"כ תמוהים והארכתי בזה הרבה בתשובתי למאלדווא. הן אמת דיש לתמוה כיון דפצוע דכא אינו ראוי להוליד א"כ למה אסרה התורה דאי משום דנושא אשה ואינו ראוי להוליד הא האשה אינה מצווה על פרו ורבו ואף לשבת אינה מצווה לחד תירוץ בתוס' ואף למ"ד דמצווה על שבת הוא רק דרבנן ועיין אה"ע סימן א' ובח"מ וב"ש שם. איברא דהראב"ד פרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה ה"ב שכתב דהביאה דנאסר כדי שלא ירבה ממזרות בישראל ופצוע דכא כדי שלא תזנה אשתו תחתיו והממזרות רבה והיינו דקשיא ליה כיון דפצוע דכא אינו מוליד לא שייך כדי שתרבה ממזרות ולמה כתיב לא יבא וע"ז תירץ כדי שלא תזנה אשתו תחתיו אבל דבריו תמוהים דא"כ בידי שמים למה מותר וגם למה מותר בגיורת ומשוחררת וע"כ מחוורתא כמ"ש החינוך בטעם וגם חלילה לדרוש טעמא דקרא ולא קי"ל כר"ש. עכ"פ בידי שמים ודאי כשר וע"כ לפענ"ד הדבר כשר הצעיר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף