שואל ומשיב/ג/א/קסט

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קסט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה ויראה מוהר"ר ישעי' יעקב אגרא נ"י מסטריא:

מכתבו הגיעני תמול ואני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים ובכ"ז אמרתי למען כבודו להשיב בקצרה מה גם כי בשאלה השניה כבר השבתי להרב הה"ג אבד"ק נ"י. והנה מה ששאל מעלתו אם שייר לעצמו דריסת הרגל אי אמרינן דשייר לו ולבניו דהוה כדבר המסוים. הנה לפענ"ד ז"פ דכל דשייר בעין יפה משייר לו ולבניו וכדאמרו בירושלמי ריש ביכורים וכמו שנראה מלשון הנמוק"י גבי דיוטא העליונה ומ"ש מעלתו לתמוה על התוס' יו"ט שכתב דר' יהודא דאמר מביא לא פליג ארישא ומעלתו תמה דבירושלמי אמרו דר"י מספקא ליה אי מכר עד התהום ורבנן ס"ל דמכר עד התהום וכמ"ש המשנה למלך פ"א מהלכות מכירה לתמוה על שלא הביאו דברי הירושלמי והאריך בזה לתמוה על הפוסקים דהרמב"ם הלכות בכורים פסק דאינו מביא ומשמע דס"ל דמכר עד התהום ואנן לא קי"ל כן. במח"כ לא ראה בגוף דברי הירושלמי וגם המשנה למלך במחכ"ת כי רב לא הזכיר דבתחלה רצה הירושלמי לפרש דמה דנחלקו ר"י ורבנן בסיפא הוא משום דנחלקו אי מכר עד התהום אבל הירושלמי אחר כך פריך דא"כ דרך הרבים למה ס"ל לר"י דמביא וע"ז משני דפליגי אי יכול לפתוח לעשות חלל תחת רה"ר וא"כ דרך היחיד ודרך הרבים מיירי שהוא ברה"ר רק דרך היחיד היינו ד"א ודרך רה"ר היינו ט"ז וא"כ שוב לא צריך לומר דס"ל לרבינו דמכר עד התהום ודו"ק היטב בירושלמי וימצא הדברים ברורים ודברי המשנה למלך תמוהים דהוא הבין דהירושלמי מסיק כן ולא הוא כמ"ש ועיי"ש. ועכ"פ מבואר דדברי התי"ט נכונים דר"י מחלק בין רישא לסיפא אבל במה דאמר בירושלמי דבשייר לעצמו לכ"ע בעין יפה משייר בזה לא נחלקו וא"כ שוב הוה שיור לו ולבנו ושו"ת תועפת ראם אינו ת"י. ואגב עיוני בירושלמי ראיתי שם דאם נתן לו רשות להבריך אפילו לשעה קרינן ביה על אדמתך וכ"כ הרמב"ם הלכות ביכורים פ"ק. ומזה ראיה ברורה למ"ש הרא"ש בתשובה כלל ל"ה בשם רבינו אביגדור דקנין לשעה מקרי קנין הגוף ועקצה"ח סי' רנ"ג שהאריך בזה ומכל הפוסקים לא נראה כן ואני תמה דכאן מבואר דקרינן ביה על אדמתך הרי דהוה קנין הגוף דק"פ קי"ל כר"ל דאינו מביא ביכורים וצע"ג. השאלה השניה אם הקונה בית מיד חבירו והיה להשוכר הקודם חזקת תקנה אם הקנייה מבטל החזקה או לא והביא דברי הכנה"ג שהרשב"ם והרדב"ז ס"ל דבטל התקנה והמבי"ט ח"ג סימן רכ"ה ס"ל דלא בטל החזקה ומהריב"ל מספקא ליה בזה הנה באמת מי משלנו יערב להכריע בין ההרים הגדולים אבל לפענ"ד נראה העיקר כמהרדב"ז והרשד"ם ודעימיה דמה מועיל חזקתו שהיה לו מיד המוכר וכל שהראשון מכר בטל חזקתו והמבי"ט מיירי כשזה שכר וגם קנה החזקה ג"כ וגם בזה הלב מהסס דמה מועיל ניהו דזה יוכל לטעון על המוכר להחזיר לו מה שנתן מעות בעד החזקה אבל מה לו להלוקח בזה. וזכורני שבתשובתי להרב האב"ד הבאתי הך דב"מ דף ע"ב ברב מרי דאמטי מעות לרבא ושם משמע קצת דלא נסתלק החזקה. אבל דחיתי דשם מגיע לו החוב והיה יכול למכרו בשנה הראשונה אבל כאן בטל החזקה בשעה שמכר. ומ"מ לדינא מי יערב לבבו להכניס ראשו בזה. וע"כ יבצעו תמימים לפשר שישלם הקונה להשוכר בעד החזקה איזה סך כנלפענ"ד ולפי שאני טרוד מאוד ומחוסר ספרים ע"כ דברי מעטים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף