שואל ומשיב/ג/א/קנח

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קנח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכוח"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה מוהר"ר מנחם מענדיל נ"י מורה הוראה בק"ק דיקלא:

מכתבו הגיעני תמול בענין ד"מ וכתב שהרב אינו בביתו וביקש להשיבו על השאלה כדי שלא יאמרו ששינה בשאלה וע"כ אני משיבו ואף כי אני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים בכ"ז אשיבהו בקצרה בדבר שאלתו ששמעון לוה מראובן ויש לראובן פס"ד עליו שחייב לו ושמעון יצא בסרבנות ורצה ראובן לגבות מביתו של שמעון משכר דירה ובא לוי והרצה לפני הב"ד שהי' לו כת"י של שמעון על סך חמשים וחמשה ר"כ וכאשר דחקו לפרוע לו נתן לו כתב ידו שבאם לא יפרענו עד ר"ח אלול תרכ"ה תהיה דירתו של שמעון אשר היתה מושכרת לאחרים תהיה מושכרת ללוי משנת תרכ"ו ר"ח חשון עד שנת תרכ"ח ר"ח ניסן בעד הסך שחייב לו ואוזיל גביה וכדי שלא יהיה דין אסמכתא כתב הסופר מעכשיו שהשכיר לו הדירה משנת תרכ"ו עד תרכ"ח אך אם יהי' לו מעות לפרוע תחזור הדירה לשמעון וע"ז קיים הסופר ח"י שמעון והוחזק בעדים וכעת רוצה לוי לגבות הסך הנ"ל וטוען ראובן שמא פרע לך שמעון ואף שהודה שמא עושה קנוניא עלי ולוי הודה שכבר קיבל כ"ו ר"כ ומגיע לו עוד שלשים ר"כ ובאו לב"ד ומעלתו האריך בזה וביקש חוות דעתי. והנה מה שפתח בהצלה תחלה דעל כת"י נאמן לומר פרעתי הנה הש"ך בסימן ס"ט ס"ק י"ד האריך בשם מהראנ"ח ומהר"א ששון דהוה ספיקא דדינא וא"כ כאן אי נימא דקנה הבית לשכירות ולא הוה אסמכתא שוב הוא נקרא מוחזק ואינו נאמן ראובן לטעון אסמכתא אמנם באמת הש"ך העלה דאינו ספק ונאמן לומר פרעתי ואף בתפס כל דאין לו מיגו א"נ וא"כ כאן אין לו מיגו וא"כ שוב ראובן יוכל לטעון שמא פרע. ובלא"ה יש לעיין כיון דזה פגם כתב ידו שהודה שקיבל כ"ו ר"כ א"כ דעת הב"ח בסימן פ"ד דאף לשיטת הפוסקים דאינו נאמן לומר פרעתי בכת"י כל דפגם אין לו דין שטר והלוה נשבע היסת ונפטר. איברא דהט"ז חולק שם עליו וס"ל דכת"י שוה לדין שטר והמלוה נשבע ונוטל המותר וגם להב"ח עכ"פ צריך הלוה לשבע היסת וכאן ששמעון מודה ללוי שלא נפרע וראובן טוען שמא נפרע א"כ הוא אינו יכול לשבע ואף דבשבועה דרבנן אין אומרים מתוך שאין יכול לשבע משלם אבל אינו נוטל אמרינן כמ"ש המשנה למלך פ"ב מהלכות טוען סוף הלכה ד' יעו"ש והמשנה למלך כתב כן בשם הרשב"א לענין פוגם שטרו יעו"ש ואף דיש מקום לחלק דשם המלוה רוצה ליטול וכל שפוגם שטרו ואינו יכול לשבע אינו נוטל אבל כאן ראובן לא פגם שטרו ואינו נוטל מלוי רק משמעון וא"כ מה שטוען נגד לוי שמא נפרע זה לא מקרי נוטל וגם כיון דזה אינו מחויב לידע וגם לוי יודע שראובן אינו יודע בכה"ג גם במחוייב שבועה ואינו יכול לשבע אינו משלם לכל הדיעות כמ"ש הש"ך סימן ע"ב ס"ק נ"א וא"כ פשיטא דיכול לטעון שמא פרע. וגם נראה לפענ"ד דדברי זקני הב"ח נכונים דכל הטעם דא"י לטעון פרעתי נגד כת"י להשיטות הסוברים כן הוא משום דלא יניח הכת"י כל שפרעו וכאן כיון שפגם ולא כתב לו ע"ג כת"י שפרע לו מקצת חזינן שלא קפיד על כת"י וא"כ בכה"ג שפיר יש לומר דכולי עלמא מודים דיכול לטעון פרעתי באופן שראובן יכול לטעון שמא נפרע לוי והוא קודם ומה גם דהעיקר דגם בכת"י בלא פגם ג"כ נאמן לומר פרעתי ועיין שו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' ד'. עתה נעתיק עצמינו למ"ש מעלתו דכאן לוי לא קנה הדירה כלל דהוה אסמכתא שהרי לא השכינו אצלו ודעת התוס' והרא"ש דכל שלא היה משכנתא ל"ק אף באמר מעכשיו ואף לדעת הרמב"ם דס"ל דמעכשיו ל"ש משכונתא יש לומר דהיינו דוקא בשעת מתן מעות בזה קונה מעכשיו אבל לא שלא בשעת מתן מעות שהרי רב הונא חילק בין שעת מתן מעות או לא ואף ר"נ דפליג היינו לפי הס"ד דס"ל אסמכתא קניא אבל לפי מה דמסיק דאסמכתא לא קניא ורק משום דאמר מעכשיו יש לומר דדוקא בשעת מתן מעות והאריך בזה ובאמת שאף שהי' נראה נכון כדי שלא להרבות במחלוקת אבל מצד הסברא לא נראה כן דכל הטעם דמעכשיו מבטל אסמכתא הוא משום דכל ענין אסמכתא הוא שלא אמר להקנות וחשב שלא יהיה כך ולפ"ז כל שאמר מעכשיו הרי הקנין מתחיל מעכשיו וא"כ כעת גמר להקנות ושוב אף שהתנה בתנאי מכל מקום כל שאמר מעכשיו הוה כאילו כבר גמר להקנות ואין לאחר הקנין כלום. ולפ"ז מה נ"מ בין שהי' בשעת מעשה מתן מעות או אח"כ. ולכאורה רציתי להביא ראיה לזה דהרי הרמב"ם פ"ד מהלכות חמץ הלכה ה' שיטתו דמטעם מעכשיו סלק אסמכתא כמבואר שם ברמב"ם ועיין ראב"ד והה"מ שם והרי הש"ך בחו"מ סימן ע"ב ס"ק ט' מפרש הסוגיא שהלוה מתחלה על חמצו ואח"כ הרהינו אצלו ע"ש א"כ לא היה בשעת הלואה ואפ"ה מעכשיו מסלק האסמכתא מיהו ז"א דמלבד שלשון הרהינו מורה בשעת הלואה כמבואר בתוס' יו"ט פ"ח מעדיות משנה ב' ד"ה שהרהינו וכבר הארכתי בזה להגהותי לש"ע חו"מ דפוס לבוב ועמ"ש אף גם דגם לדברי הש"ך ניהו דהשיעבוד והמשכון היה לאחר הלואה אבל השעבוד היה בשעת הלואה ודו"ק. אמנם ניהו שאין ראיה אבל משם הסברא נראה דמעכשיו מסלק האסמכתא אף שלא היה בשעת מתן מעות וכמ"ש ועיין בתוס' ורא"ש ועיין ש"ך חו"מ סימן ע"ג ס"ק מ"ז וע"כ לפענ"ד לדעת הרמב"ם אין לחלק. אמנם יפה כתב מעלתו שלשיטת התוס' והרא"ש שייך אסמכתא וע"כ לדינם צדקו דברי ראובן. והנה בעת כותבי הקיפוני הרבה ענינים ע"כ קצרתי. אלה דברי הכותב בנחיצה דו"ש באהבה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף