שואל ומשיב/ג/א/קנז

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קנז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה זה ודאי שהאיש צבי דוב מראמיקשער גובערני כבר מת כאשר הקול נתפרסם וגם זה אינו ריעותא כמ"ש מעלתו בשם תשובת הר"ן ואני הארכתי הרבה בזה בתשובה וכ"כ בשו"ת משאת בנימן ועיין בסוף חלק ראשון בתשובת הגאון מטארניפאל והגאון בעל קצוה"ח מ"ש בשו"ת הר"ן הנ"ל ובפרט היכא שיש מקום לומר שעשו משום שינוי ומשום טעם שיש להם בודאי תלינן וע"כ אין לנו לפלפל רק על חליצת המומר משה בן יעקב אשר נלקח לצבא בשנת אכט הונדערט אכט אונ צוואנציג עפ"י המכתבים שבאו ערכאות מכמה מקומות המיר דתו בשנת אכט הינדערט אכט אונ פערציג. והנה מה שפלפל מעכ"ת במה שלא נודע אם זה היבם הנה כפי המבורר במכתב ערכאות נודע בבירור שזה האיש משה בר' יעקב הנ"ל הנלקח בשנת אכט הינדערט אכטין צוואנציג בשמו וש"א וש"ע והפאמאליע ונשלח ממקום למקום ונעשה רופא ושמו הוא כעת מיכיילע פעטראוויטש זאפט ובמקום א' נפל ט"ס בשאלת הקאמאדאנט ונכתב משם שנקרא כעת איוואן פעטראוויטש זאפיט וקודם שהמיר היה נקרא משה בן יעקב ברמניק ואף שהיה שלא במסיח לפי תומו כמו שנסתפק מעכ"ת כבר הארכתי בתשובה שהכנס"י מסכים בתשובה דערכאות לא מרעי נפשייהו אף שלא במסיח לפי תומו ומה גם שהלך מאדון לאדון לא ישקר לו ולומר שקרים והנה כבר נודע מה שהביא המרדכי פרק החולץ בשם מר יהודה גאון ושאר גאונים דיבם מומר אינו זוקק אשת אחיו והמרדכי כתב הטעם להגאונים משום דמומר להכעיס מותר להלוותו בריבית דלאו אחיך הוא וגבי נשך כתיב אחוה וה"ה לענין יבום והובא בב"י סימן קנ"ז. וראיתי באב"מ שהקשה דשם מיירי באחוה דמצוה שהרי אפילו אינו אחיו ממש אסור להלוותו בריבית משום דאחיו במצוה הוא ולהכי במומר דלאו אחיו במצות מותר להלוותו בריבית אבל ביבום מיירי באחים ממש א"כ אפילו אינו אחיו במצות מ"מ אחיו הוא ויפה הקשה. אבל תמהני שכבר קדמו בשו"ת תה"ד סימן רכ"ג בקושיא זו והנני יוסיף להפליא דהרי מקרא מפורש הוא לא תתעב אדומי כי אחיך הוא א"כ גם אדום קרוי אח אף שאינו אח במצות רק אחוות הגוף וגם עשו וזרעו מקרי אחיו אע"ג דלאו אחים במצות הם ועיין פרשת דרכים על פסוק אחיכם בני עשו וברמב"ן שם. וגם בתה"ד הרגיש בזה במקצת ועכ"פ יהיה איך שיהיה שיטת הגאונים היא כן והאב"מ שם כתב כיון דמומר אינו יורש דבר תורה אינו זוקק אשת אחיו ליבום דיבום בנחלה תליא רחמנא ע"כ יוכל לסמוך בכה"ג שאמרו ש"א וש"ע אף שהמומר אינו זוכר ש"ע שתחלוץ להמומר הזה ותהיה מותרת לשוק אחר חליצתו. והנה אור ליום ה' תצוה שנת תרכ"ד י"א אדר ראשון הקשה אותי הרב המופלג מוה' בצלאל מקאזווע נ"י על שיטת הסוברים דאח מומר אינו זוקק דהרי אמרו ביבמות דאח ממזר זוקק ופריך פשיטא מהו דתימא נילף אחוה אחוה מבני יעקב וכו' ופריך ואימא ה"נ ומשני מהו דתימא כיון דמפטר נפטר מיבום מזקק נמי זוקק וא"כ ה"ה לענין מומר נימא כיון דאם יש לו בן מומר פוטר מיבום ה"ה דאח מומר זוקק ולכאורה היא קושיא גדולה. והשבתי בזה דיש לומר דשאני בן מומר דלכך פוטר דדלמא יחזור בו ויעשה תשובה ולא שייך לאוקמא אחזקתו דאדרבא חזקת ישראל דישוב בתשובה ולא ישאר בהמרתו וכבר הארכתי בסברא זו בתשובה אבל אח מומר דמיתה מפלת או נשואין מפילין וא"כ אף שישוב בתשובה מכל מקום מומר הוא בשעת נפילה ליבום אבל בממזר לא שייך לחלק בין בן לאח ולכך שפיר אמרו כיון דפוטר מזקק נמי זקוק ודו"ק כי הוא נכון. ומה שהקשה עוד דהרי ישראל מומר בר ירושה הוא וא"כ ממילא זוקק ליבום דיבום תלוי בירושה. הנה כבר כתבתי למעלה בשם הא"מ דאותן הפוסקים ס"ל דמומר אינו יורש ומה דאמרו בקידושין דעשו ישראל מומר היינו דמוריש לבניו אבל אינו יורש ועיין בב"י חו"מ סימן רפ"ג שמביא שני השיטות ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף