שואל ומשיב/ג/א/קמג

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קמג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המאה"ג החריף השנון ותיק וחסיד מוה' מרדכי נ"י אבד"ק פיסטין וכעת בק"ק סטאניסלאב:

יקרתו הגיעני היום ובכל עוצם טרדותי הנני להשיב בקצרה מה שנ"ל והשאלה א"צ להעתיק רק לענין מה שהאריך בפלפול: והנה מה שחידש לפמ"ש הקדמונים דעכו"ם אין לו חזקת ממון שוב כל מה שדברו מקנינים בעכו"ם הוא רק מה שהעכו"ם קונה אבל מה שישראל קונה ממנו א"צ לשום קנין כי התורה לא אסרה רק שלא לחטוף ממנו בגזילה אבל מה שהסכים העכו"ם למכור א"צ הישראל לקנות ממנו שהרי הוא הפקר וע"ז קבע ובנה כל יסודו. ואני אומר לדבריו כל מה שפלפלו הפוסקים והטוש"ע לענין קנין ישראל מעכו"ם א"צ כלל וזה היפך כל הש"ס ממש ועיין ע"ז דף ע"א בהלוקח גרוטאות ולדברי מעלתו כל שהסכים נכרי ומכר א"צ קנין כלל ועיין בכורות דף י"ג ובכל הש"ס והפוסקים היפך מזה וגם לדבריו כל שגזל עכו"ם מותר למ"ד שוב א"צ קנין כלל וזה דבר בטל במחכ"ת והענין הוא כן דבאמת אף למ"ד גזל עכו"ם אסור כבר כתב בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן כ"ו דלא בשביל לתא דעכו"ם דהתורה לא נתנה רק לישראל כקושית המהרש"ל רק דהתורה אסרה בשביל הישראל שלא יעשה פעולות רעות ע"ש שהאריך ולפ"ז ניהו דעכו"ם בעצם אין לו חזקת ממון אבל כל דהישראל אסור לגזול ממנו וצריך לקנות ממנו שוב צריך לקנות בקנין שהתורה כתבה שישראל קונה ממנו ואף אם גזל עכו"ם מותר כל שהישראל אינו רוצה בגזילה רק ע"י קנין צריך שיקנה ע"י קנין המועיל ומידי דהוה בהא דאמרו בב"מ דף יו"ד דכל דפירש טליתו גילה דעתו דאינו רוצה לקנות רק בזה הקנין ועיין בטוש"ע חו"מ סימן רס"ח. ובגוף קושייתו בהא דאמר נכרי מכי מטי זוזי לידי' מסתלק שהקשה דנימא דאדעתא דישראל הקונה אפקריה ולא אדעתא דאחרים:

הנה לפמ"ש הח"ץ ז"ל דמה דאסרה תורה גזל הוא רק בשביל לתא דהישראל עצמו ולא מצד הנכרי א"כ כל שמטי זוזי להנכרי וליכא משום לתא דישראל דהגוי קבל מעות ומה שזוכה המחזיק הוא מידי דהוה אם גזלו כל דהנכרי מרוצה. אמנם גם זה אינו דכל שיקחנו ישראל אחר הוה ג"כ גזלן דגוזל להישראל הקונה ונתן מעות. אך ביאור הדבר דשם אין אנו דנין מצד הפקר דבזה שייך דלא אפקר רק לזה אבל הוא מתורת סילוק שהוא נסתלק מהשדה וממילא נשאר הפקר והרי הוא הפקר בעצמותו וגם בלא"ה אני תמה על מעלתו דהרי כל שיש משפט המלך לא זכה המחזיק כמבואר בטוש"ע סי' קצ"ד וא"כ פשיטא דכל שיש לאדון הארץ השדה וכדומה דינא דמלכותא דינא ופשיטא דכל שמוכר לאחר לא נשאר שום זכות להמחזיק הקודם ושייך הכל להקונה ופשיטא דכל שבא מן הנכרי הרי יש לו דין נכרי. ולא ידעתי מה יענה מעלתו לזה דלדבריו מה מועיל לו מה שבא מכח הנכרי הא הנכרי אין לו קנין כלל ומעלתו הרגיש קצת בזה והפשיר הדברים כלאחר יד אבל ז"א כלל וכמ"ש:

והנה זה ודאי דאין להמחזיק שום קנין הגוף ולא קנין פירות רק מכח תקנת הקהלות וכמ"ש הב"ח בתשובה. אך מצד תקנת הקהלה עכ"פ צריך להעלות שכר כמו שנתן להשר זה ודאי זוכה. ומה שהאריך מעלתו דכאן לא שייך מחילה הנה לפענ"ד הקונה בודאי אם יאמר בהן שהשכיר לאחר והקאנטרקט הוא בלי רמיה אז אין לו להמחזיק הראשון נגד הקונה רק נגד המחזיק השני ויקוב הדין ביניהם מצד תקנת חכמי הדור כנלפענ"ד בזה הענין וז"ב ופשוט. ולדבר הזה יסלח שלא הארכתי בפלפול כי לא נפניתי כעת וגם הדברים עתיקים והארכתי הרבה בתקנת חכמי הדור ביאור גדול אשר אין להם שורש בש"ס רק מה שראו לתקן כפי הדור ועיין בשו"ת מהרשד"ם הרבה תשובות בענין זה ובגוף דברי הקדמונים שכתבו דעכו"ם אין לו חזקת ממון הוא דוקא שם שהקשו דלימא זה אנא ישראל אנא דאין הולכין בממון אחר הרוב וע"ז שפיר כתבו דכל שיש רוב ובכל התורה מועיל רוב רק דלגבי ממון שיש חזקת ממון אמרינן סמוך מיעוטא ע"ז כתבו דבעכו"ם לא אלים כ"כ חזקת ממון נגד הרוב או חזקה אבל כל שאין לזה רוב או חזקה פשיטא שגם העכו"ם יש לו חזקת ממון ומה גם למ"ד גזל עכו"ם אסור מה"ת דל"ש ראה ויתר ועיין בירושלמי ב"ק פ"ד ובגוף הדין כבר כתבתי דאין לו קנין רק תקנת חכמי הדור הי' מצד עשיית הישר והטוב ולפענ"ד חכמי הדור ראו והתקינו כמו שתקנו חז"ל בר מצרא וא"כ עכ"פ צריך לתת כפי מה שנתן השוכר וכפי מה שנתן הוא בעצמו מקודם להשר וז"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף