שואל ומשיב/ג/א/קכג

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קכג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין המצרים מהרה יזרח אור לישרים ונקומה ונעלה להר מרום הרים כבוד ש"ב הרבני המופלג השלם בנש"ק מוה' דוד צבי אשכנזי נ"י:

יקרתו לנכון הגיעני תמול בלילה כי אני יושב הרחק מאדם העיר בקרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים ובכ"ז חשתי ולא התמהמהתי להשיב על שאלת מעלתו ואף כי הדברים פשוטים ומפורשים וכבר השיבו בזה הרבנים הגאונים אבד"ק פלונגיאן ואבד"ק אוטיאן בעהמ"ח פתחי תשובה ובכ"ז אמר אמרתי אחר שביקש ממני להיות חלקי עם המנויים לדבר מצוה כבר נודע מה שאחז"ל על וחסרון לא יוכל להמנות זה שמינהו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ע"כ אם כי היום לא עת לבא בדברי תורה בכ"ז למען המצוה לא אחשה וכל מה שאוכל לכתוב טרם יגיע חצות היום לא אמנע. וטרם יהי' כל שיח בדבר השאלה אמרתי לבאר השאלות ששאל מעלתו ואבא על סדר ציונו אותו אשמור לדבר אמנם לא באורך כי הוא שלא לצורך והנה שאלתו (א') אם יש טבילה דאורייתא לזכרים ולנקבות חוץ מיולדות נדה וזבה אף בזמן הזה שאין לנו מקדש וקדשים. (ב') מי המה החייבים לטבול מדיני הגמרא. (ג') מי המה החייבים מדיני הש"ע אשר מקור מקומם טהור נובעים נוזלים מאפיקי הש"ס. (ד') מי המה החייבים מתקנת עזרא אף שבטלוה לטבילתא ואם מחמת שקבלו עליהם להחמיר על עצמם אף שפטורים. (ה') אם המה עושים מצוה רבה בזה שקיימו וקבלו עליהם ואם הוה כמו נדר לדבר מצוה שאין לו התרה. ועתה אבאר אחת לאחת למצוא חשבון. השאלה הראשונה נודע ביהודה שיש חיוב גם בזמן הזה מן התורה בגר וגיורת במקום שמותר לגייר ועבדים ושפחות במקום שמותר לקנות עבדים ושפחות מחוייבים מן התורה אם באים לקבל שבע מצות או שבאים לחסות בצל כנפי השכינה המה מחוייבין מה"ת בטבילה אף בזמן הזה וכבר בא חכם וציין מעלתו איה מקום משפטי הדינים בש"ס ורמב"ם וטוש"ע למקומתם במושבותם ובזה א"צ להכביר מילין כי פשוט ומבואר הוא. השאלה השניה מי המחויב לטבול מדיני הגמרא מעלתו הביא דברי הש"ס בר"ה דף ט"ז אמר ר"י חייב אדם לטהר עצמו ברגל והובא ברמב"ם פט"ז מטומאת אוכלין ומעלתו כתב שלא נמצא ברא"ש ובקיצור פסקי הרא"ש ובש"ע. ואני מצאתי ברא"ש סוף מס' ר"ה שמביא ירושלמי פ"ק דשבת ר"ח רבה מפקיד לרב אי את יכול למיכל כולי שתא בטהרה אכול ואי לא אכול ז' ימים בשתא וכתב ראבי"ה קבלתי שאלו שבעה ימים הן שבין ר"ה ליוה"כ וביאר הטור או"ח סימן תר"ב שעל ר"ה א"צ להזהיר שהרי חייב אדם לטהר עצמו ברגל ע"ש. הנה מבואר דגם בזמן הזה חייב לטהר עצמו ברגל ואף ר"ה נקרא רגל לענין זה. ובאמת שמהירושלמי אין ראיה דאז היה להם אפר פרה כמבואר בתוספתא פ"ב דפרה אפר ירד עמהם לבבל והיו יכולים לטהר עצמם ברגל מטומאת המת ג"כ ולזה אמרו בנדה דף וא"ו חבריא מדכין בגלילא ועיין מס' פרה פ"ב משנה ג' ברמב"ם ור"ש ורע"ב ותוס' יו"ט ועיין כפתור ופרח פי"ג בסופו והמשנה למלך פ"ג מאבל ה"א כתב שזוכר איזה מקום שכתוב שאפר פרה ירד עמהם לבבל ולא נזכר המקום והוא בתוספתא הנ"ל ע"ש וא"כ אין ראיה לדידן ובאמת הרא"ש סוף יומא כתב שאין לנו טהרות האידנא ואינו חייב לטהר עצמו ברגל ע"ש ובטור וש"ע סימן תר"ו ומ"מ מסיק הח"ד שנהגו העולם לטהר עצמם מקרי בעיוה"כ כדי שנהיה נקיים כמלאכי השרת ע"ש וכן נהגו בכל תפוצות ישראל וגם ברגל נוהגין לטהר עצמם ועיין ברש"י יבמות דף כ"ט שכתב שחייב לטהר עצמו ברגל ואף שאין ראיה שאז היה להם אפר פרה מ"מ הב"ש בסימן נ"ה ס"ק יו"ד מביא דברי רש"י אלו להלכה ע"ש ועיין בספר בית הלל ובבאר היטב שם. ובאמת שאני תמה על הרא"ש סוף יומא הנ"ל שכתב שכיון שאנחנו טמאי מתים ואין לנו אפר פרה אין לנו טבילה אף לטומאת קרי והרי מבואר במשנה ס"פ מי שמתו דף כ"ו דזב שראה קרי ונדה שפלטה ש"ז דצריכין טבילה אף שלא נטהרו מזיבה ונדה ואף דר' יהודה פליג מכל מקום אנן קי"ל כרבנן דסתם ובכה"ג לא קי"ל כר' יהודה נגד ר"מ כל שדברי ר"מ סתם כמ"ש הרי"ף פרק כל הכלים דלא כרב צמח גאון ואני כתבתי בזה כמה דברים וא"כ דברי הרא"ש צ"ע ואולי יש לחלק דבזמן הש"ס דהיו יכולים לטהר גם מטומאת נדה וזיבה רק שמחוסר זמן וזמן ממילא קאתיא לא מקרי אינו ראוי וצריכין טבילה לט"ק אבל האידנא דאין לנו טהרה בשום פנים גם לט"ק א"צ לטהר ועכ"פ נתבאר שחייבים בטבילה ברגל ובפרט בעיוה"כ כדי שנהיה נקיים כמלאכי השרת ונתבאר השאלה השניה. והנה עוד יש לי להוסיף דלכך חייב לטהר עצמו ברגל אף בזה"ז זכר לבהמ"ק ושפיר חייבים מדינא וכעין דאמרו במנחות דף ס"ח דספירה בזמן הזה מדרבנן זכר לבהמ"ק ועיין בטוש"ע או"ח סי' תפ"ט. וגם השאלה הג' כבר נתבאר ועיין בטוש"ע או"ח סימן תקפ"א וסימן תר"ו ובמ"א שם. השאלה הד' מי המה החייבים מתקנת עזרא. הנה הרי"ף הביא איכא מ"ד דדוקא לד"ת אבל לתפלה בעי טבילה וטעם הדבר נראה לפענ"ד דבאמת הא דבטלה לטבילתא לד"ת הוא כדי שלא יתבטלו מדברי תורה שצריכה בכל רגע ובכל שעה וכעין דאמרו לייט ר"ח אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא וה"מ לק"ש אבל לתפלה מהדר ופירש"י מטעם דק"ש זמנה שמא יעבור הזמן אבל לתפלה כל היום זמנה וע"ש בתוס' ובטוש"ע סימן צ"ב וא"כ מכ"ש לד"ת דמחוייב בכל רגע וכל רגע זמנו לכך בטלוה לטבילתא אבל לתפלה לא בטלו לטבילתא ועיין בטוש"ע או"ח סימן פ"ח ואני מצאתי בתוספתא דמסכת ידים פ"ב והובא בר"ש פ"ד שם אומרים טובלי שחרית קובלנו עליכם פרושים שאתם מזכירים את השם בשחרית בלא טבילה ופירש הר"ש שאף שבטלוה לטבילתא מ"מ ט"ק בעי ע"ש וכפי הנראה טובלי שחרית היינו לתפלה עכ"פ ע"ש ועכ"פ נהגו עלמא האידנא חסידים ואנשי מעשה לטבול לתפלה וא"כ הוה כמו נדר ואין להם התרה כמבואר ביו"ד סימן רי"ד. ואני אומר כמו שתפלת ערבית רשות ואפ"ה קבלנו עלינו לחובה כמ"ש הרי"ף ובטוש"ע או"ח סימן רל"ו רל"ז וא"כ מי שרוצה לבטל היום תפלת ערבית רשות אסור ואף לשאול אינו רשאי ה"ה בזה ונתבאר השאלה הד' וגם החמישית. ואחרי שזכינו לזה מה שבא בשאלה שהד"ר באמבורגער רוצה להרחיק אנשים זכרים לבלתי ללכת אל המקוה לטבול פן עי"ז שבאים אנשים לא ירצו הנשים השאננות לבא למקוה והם מחוייבים מן התורה לא חשחין על דנא פתגמא להתבותי' שגם במדינת גאליציען ובפרט במדינת אשכנז יש לנו מקוואות וגם נשי דידן מפונקות ואין פוצה פה מלומר שעי"ז שאנשים הולכין ימנעו הנשים מלבא והנשים הרשעות אינם רוצים ללכת אף שלא יבאו האנשים וחלילה חלילה מלומר או להרהר זאת ותואנה הוא מבקש ואין מקום לכל הפלפול אם אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך דזה אין לו ענין לנ"ד כלל כמ"ש מעלתו והרבנים נ"י אבל א"צ כלל להאריך. ואני מעיד שהייתי בפראג במקוה ושם הולכין אנשים וגם הרב ובית דינו והמקוה אינו כ"כ מהודר ובכ"ז הולכות נשים כשרות לטבול. ואני מוסיף שאם לא ילכו אנשים למקוה מי יגיד אם אולי נתקלקל איזה דבר במקוה הצריך תיקון ונשי לאו דינא גמירי לדעת הקלקול שיוכל לפסול המקוה ואנשים חסידים ואנשי מעשה המה מודיעים את אשר יארע בהמקוה. וע"כ אני אומר חלילה חלילה מלעשות כזאת. ובטוח אני שגם הד"ר באמבורג כאשר יראה זאת יחזור בו פן יהי' לשמצה חלילה בעיני העולם ובין גדולי הדור אשר יעמדו על המשמר מבלי לבטל אף מנהג קל מאשר הי' ומכ"ש דבר גדול כזה אשר אבותינו ואבות אבותינו נהגו כן חלילה חלילה מלבטל כזאת ומחוייבים הבנים לאחוז במנהג אבותיהם כדאמרו בירושלמי גבי בני בישן ועיין פר"ח או"ח סימן תס"ח ותצ"ו בדיני המנהגות מה שהאריך בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף