שואל ומשיב/ג/א/פט

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן פט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרבנים המופלגים וכו' ה"ה הרב וכו' מוה' יצחק יעקב נ"י אבד"ק שפאלע ולהדיין המו"ץ מוה' משה נ"י:

מכתבם הגיעני עש"ק העבר לעת התקדש השבת ועמדת מרעיד ומשתומם על המעשה הנוראה הלז ומאוד חרד לבי על ס"ת תפילין ומזוזות שנכתבו ע"י הרשע הזה אשר תסמר שערות ראשי להיות מלאכת הקדש קדושת ספרי קודש תפילין ומזוזות ביד המשוקץ הלזו. והנה אחל להשיב על שאלתם מה ששאלתם לשיטת הרמב"ם דבמומר לאחד משאר עבירות לתיאבון צריך בדיקת סכין לשחיטה וכתיבת ספרי תורות תפילין ומזוזות הוה כשחיטה. הנה לפי דבריהם אף לשיטת שאר פוסקים דלא אמרינן מומר לשאר דבר דנפסל לשחיטה הא כל זה במומר לתיאבון דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ולפ"ז במקום דאיכא טירחא א"נ וכאן בספרי תורות תפילין ומזוזות איכא טירחא גדולה לתקן ח"ת וגם כתיבה לשמה ובפרט באזכרות אמנם אחר העיון לפענ"ד לענין זה לא נקרא מומר דהנה כבר נודע דמומר לא הוה רק בדבר איסור דאורייתא וכדאמרו בהוריות דף י"א ע"ב א"ב כלאים דרבנן מ"ס מדאורייתא הוה מומר מדרבנן לא הוה מומר ומ"ס כלאים כיון דמפורסם איסורא אפילו בדרבנן הוה מומר ולהלכה מסתמא קי"ל כרבנן דר"י בר"י ובעין משפט נרשם הציון על ר"י בר"י והוא ט"ס דלא נמצא כן בכל מה שציין בעין משפט שם ואף בע"ז כתב התב"ש סימן ב' סעיף ט"ו דוקא באיסור דאורייתא וע"ש בס"ק כ"ו וס"ק כ"ח ואף דאין לך מפרסם איסורא כע"ז אפ"ה דוקא באיסור דאורייתא ולא באיסור דרבנן מה שיש בע"ז ומכ"ש בשאר איסורים ולפ"ז ל"מ לפי דברי העדות לא היה רק ביחוד שמתייחד עם נכריות דזה אינו רק גזירת שמאי והלל כמבואר בע"ז דף ל"ז ובטוש"ע אהע"ז סימן כ"ב ואף אם נקבל עדותו לעדות דרוצה לעשות תשובה אפ"ה בזאת הנכריות בזנות אינו רק משום נשג"ז דרבנן כמבואר בטוש"ע אהע"ז סימן ט"ז וא"כ כל כה"ג לא נעשה מומר ולא נפסל לשאר דבר באופן שלפענ"ד הספרי תורות תפילין ומזוזות בקדושתן הם עומדים ולא נפסלים בזה. אמנם העוכר הלז מכאן ולהבא יהיו ידיו אסורות מלכתוב שים דבר שבקדושה עד שישוב בתשובה שלימה וע"ד המבואר בספרי יראים ובפרט בספר הרוקח על מה שעשה הכלב רע הלזה כי הוא משוקץ ובזוי ויתודה ברבים ויבכה וכשיעשה התשובה השלימה ובאופן שיהיה נראה להב"ד שהוא שם ומתחרט בלב שלם על כל הכעורים וכבר כתב הרמב"ן בפרשת קדושים שאסור להיות נבל אף ברשות התורה אז יחזירו אותו ויראו הב"ד שיפרסמו בדבר שלא ילך למקום אחר ויפשוט טלפיו כחזיר:

והנה נתיישבתי דלכאורה נראה כיון דחזינן שיצה"ר בוער בו כ"כ הרי אמרו בע"ז דף י"ז כיון דאביק ביה טובא כמינות דמיא ולפ"ז כיון דהוה כמינות וממילא נפסלו הס"ת. אמנם אחר העיון זה אינו דשם אין הכוונה דהוה דינו כמין רק לענין מה דאמרו שם דכל דפריש ממינות מיית והיינו משום דקשה לו לפרוש ומתוך צרה וכפיית יצרם גזירת מלך עליהם שימותו וכמ"ש רש"י שם ולכך גם עבירה שעברו הוה ג"כ קשה עליהם לפרוש והוה כמינות ומיית אבל לא שיהיה דינם כמינות וז"ב ופשוט. ואדרבא נראה לפענ"ד דקלקלתו זהו תקנתו דכאן דכ"כ אביק ביה הוה כאנוס ועיין תוס' עירובין דף מ"א ע"ב ד"ה מי שהוציאוהו דפעמים דיצרו תוקפו וקשה לפרוש ומכ"ש יצרא דעריות דתקיף טובא ועיין תוס' עירובין דף ל"ב ע"ב ד"ה ולא דכל שהיא להוטה אחרי זנות אי אפשר שלא תכשיל בני אדם ע"ש ומכל זה נראה דאדרבא במה שאי אפשר לפרוש קיל יותר והרי אמרו יצרו תוקפו ועיין כתובות דף נ"א ע"ב וכן קי"ל כרבא. וע"כ הדבר ברור דאין לו דין מומר ומהטעמים שכתבתי:

עוד יש לי לעיין לפי מה דמבואר ביו"ד סימן רפ"א ס"ד דממזר שכתב ס"ת פסול ולפי הטעם הראשון שכתב המרדכי דכשבא לפסוק לא יבא ממזר בקהל ד' הוא נחפז ונבהל ואינו כותב אזכרה לשמה וה"ה כאן אפשר דכשיבא לפרשת בלק דשם כתיב בבא על המדינית אפשר דנחפז ונבהל ואיני כותב לשמה. מיהו לא קי"ל כאותו טעם וכמ"ש הש"ך ובאופן שהסת"ם בקדושתייהו קיימו וכן כל הגיטין שכתב אין חשש. וכבר כתבתי איך להתנהג עמו. דברי הכותב בנחיצה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף