שואל ומשיב/ג/א/פו

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן פו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדל החריף וכו' מוה' יצחק הלוי נ"י אבד"ק זוראוונא:

מכתבו מגלה עפה הגיעני תמול בצירוף המון מכתבים ולאשר היא בתקנת עגונה אכרח לתת לו משפט הקדימה בדבר אשת יוסל ז"ל הנטבע בנעסטיר ומצאוהו לאחר שמונה ימים ונתפח והכירוהו רק באיבריו והי' לו סימנים שומאין שלשה באצבע האמצעיי והכירו כל בגדיו והנה אני יושב בקרית חוצות כדרכי ומחוסר ספרים. והנה מה שצידד מע"ל להתיר עפ"י דברי זקני הח"ץ וגם בהכרת כל בגדיו דל"ח לשאלה וגם בצמצום מקום הכל כאשר לכל יפה צידד וכבר האריכו בזה קדמאי ובתראי וגם אני הארכתי הרבה בזה. ואם רציתי להאריך יכלה הנייר והזמן ואני מסכים ג"כ להתיר אך מה דשדר לן חורפא בדברי רבינו הרמב"ם ז"ל התמוהים בפי"ג מגירושין ובפ"ז מנחלות ופי"ג מגזילה והכ"מ האריך וכן הלח"מ שם וע"ז תירץ מעלתו דסימנים לא יוכלו להוציא מחזקה כמ"ש התוס' בחולין דף צ"ו ובמצא גט דסמכינין אסימנים הוא משום דשם אין אנו דנין על האשה רק ע"ז הגט ואח"כ תהי' מגורשת ע"י הגט הלז ובכה"ג לא מיקרי מוציא מחזקתה דלא עליו אנו דנין והביא ראי' מדברי הרי"ף באשתמודעני ומדברי הרמב"ם לאיסור בע"א הוחזק. הנה בגוף הדבר שהבינו מדברי התוס' בחולין דאין מוציאין ע"י סימנים מחזקה כבר קדמו הקצה"ח בסי' רכ"ט ובסי' רצ"ו והביא דברי התוס' הנ"ל. אמנם באמת לפמ"ש פ"י בק"א בכתובות דף ק"ב דסימנים אמצעיים למ"ד סי' דאורייתא הוי כמו רוב ע"ש א"כ הרי רוב עדיף מחזקה ולמה לא יוציאו ע"י סימנים ואין רואי' מהש"ס חולין דשם בממון דלא אזלינן בתר רוב ודאי ל"מ להוציא ממון אבל לענין ממונא הרוב עדיף מחזקה ושפיר צ"ל דמועיל. ומ"ש דבגט ל"ש חזקה דאין אנו דנין על האשה הנה כעין זה כתב מהרי"ט בשניות חלק חו"מ סי' ט' דלכך שטר ל"ח מוציא וגמרינן מגט הנמצא משום דכעת אינו מוציא והיא כעין סברא הלז וכמ"ש התוס' חולין שם דשטר ל"ח מוציא אבל לפ"ז תמי' הא דקאמר בב"מ דף כ"ז למאי נ"מ להדורי גט אשה בסימנים ולמה לא קאמר להתיר אשה (ממ"ז) דבגט אין רבותא כ"כ דאין מוציאין מחזקה אבל בעדות אשה מוציאין מחזקת א"א אבל לפענ"ד המעיין בתוס' חולין שם ימצא דלא חלקו בזה רק דשטר דאין אדם מוחזק בו שיאמר שלי הוא מוציאין משא"כ ממון דיש לזה חזקה וא"כ כל סברתו היא דעל השטר אין שום אדם מוחזק ואין גופו ממון ולכך מוציאין משא"כ בממון וא"כ בגט דאנו דנין שתהי' האשה הלז הנכתב בגט שהשליח אומר שהיא שלו א"כ שפיר מוציאין האשה מחזקת א"א ע"ש ואף דכעת אין מוציאין מ"מ הרי מעידין על הגט שהאשה הזאת עומדת להתגרש וע"ז נעשה שליח לגרש ול"ד להך דאשתמודעני דשם הם אין מעידין רק שזה אחיו של זה וכן איסור בע"א הוחזק לא מעידין על שום איש רק על החתיכה ואף שאח"כ בא לחייב משאכל או לחלוץ אבל בעת העדות לא הזכירו דבר על אדם ואמרינן איסור בע"א הוחזק משא"כ כאן תיכף שבא השליח ואמר שזה הגט היא שלו שנשתלח לגרש א"כ תיכף אנו יודעין שם האשה אשר תתגרש ומוציאין תיכף מחזקת א"א ול"ד לשטר שאין שום אדם מוחזק שיאמר שלי הוא ולמה לא נאמן להחזיר השט"ח ואף שעי"ז יוציא ממון הא בשעת העדות אין איש שיאמר שלו הוא ואין אנו דנין ע"ז דהרי ב"כ וב"כ השטר מורה שנתחייב אחד ומה נ"מ בין זה או זה ודמי למ"ש הש"ך בסימן צ"א ואין שום אדם שיאמר שזה שלו הוא ולמה לא נאמין ע"י סימנים שזה האיש אבד השטר אבל כאן תיכף ידענו שהאשה הנכתבת בגט היא העומדת להתגרש עי"ז והרי מוציאין מחזקתה עי"ז ובלא"ה נלפע"ד דשאני שט"ח דע"י הסימנים איתגלי מלתא שזה נתחייב והי' עליו חזקת חיוב ומעמיד הדבר בחזקתו שנתחייב משא"כ בגט אשה שמוציאין מחזקתה עי"ז וז"ב. ומדעתי שהאחרונים נשתבשו בסברא הלזו מדברי התוס' אבל לפענ"ד הדבר ברור כמ"ש ואין ראי' מהתוס' וגם לפמ"ש בשם הפ"י דסימנים הוי כמו רוב ורוב עדיף מחזקה וכן ממון אין אנו מוציאין דלא אזלינן בממון בתר רוב אבל שטר ל"ח מוציא דב"כ וב"כ עכ"פ אחד נתחייב עי"ז ושפיר נאמן על השט"ח משא"כ בגט דמוציאין מחזקת א"א ורק דסימנים עדיפי מרוב וכמ"ש וז"ב וגם מ"ש לענין אבידה דל"ח מוציא לא הי' צריך להאריך דכן מבינים בתוס' כתובות דף ס"ו וכבר האריכו בזה האחרונים וע"כ דברי הרמב"ם אינו ליישב עפי"ז דגוף היישוב אינו אמת דסימנים מועילין נגד החזקה ושאני ממון וכדבר האמור אמנם לענין צדדי היתר כבר כתבתי שאני מסכים ג"כ להיתר ולענין שומא זכורני שבשו"ת ב"ח החדשות נמצא שם מ"ש הגאון מוה' אברהם בן המ"ב להב"ח ז"ל תשובה נפלאה בזה ואני הארכתי הרבה בזה אבל כבר מלתא מני אזדא וקשה עלי לחפש ובפרט שאינו במקומי ז"ז ראיתי פלפולו ואף שיש לי להשיב אין הזמן מסכים ומהגם בפלפול בעלמא כל דרך איש ישר בעיניו. דברי הכותב בנחיצה הדו"ש הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאזאהן אבדק"ק לבוב והגליל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף