שואל ומשיב/ג/א/עד
שואל ומשיב 
ג א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וברכה וכ"ט לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חריף ובקי וכו' כש"ת מוה' נתן הלוי נ"י[1] אבד"ק קוליקוב[2] יצ"ו:
יקרתו הגיעני והנה ארשום בקצרה במה ששאל אשה שהי' דרכה להיות סובלת בטבעה חולי החלחולת ל"ע הנקרא גילדני אדער ומוציא דם בעת עשיית צרכי' דרך פי הטבעת וכעת מזלפת טיפי דם דרך אותו מקום בעת תשב לפנות ושפטו הרופאים שגם זה בא מחמת החולי הלז ונתהפכו שבילי חולי זו פנימה ועשו לה רפואות והחזירו שבילי מכה זו למקומה הראוי אח"כ כשפסקה לעשות רפואת חזר הדבר לזוב דרך אותו מקום ולא הועילו לה הרפואות והאשה אומרת שיודעת בבירור שאין זיבת דמים הללו ממקום זיבת דם נדתה כי אין מרגשת שום כאב וכן מראה דם זה משתנה מדם ראייתה בנדה וע"ז העלה מעלתו להתיר והביא שמצא כן בס' חתם סופר. ובאמת שכל דבריו דברי תורה. אמנם למען לא ישוב ריקם בלי שום דברי תורה אמרתי לבאר מ"ש שדם הלז משונה מדם נדתה הנה זה אינו דבר ברור ובשו"ת דבר שמואל סוף סי' ק"ע כתב דשינוי מראה הדם ההוא משאר מראה דם ווסת שלה לדידן דאסרינן כל מראה אדום או שחור אי אפשר להבחין בין טמא לטהור ע"ש איברא דלכאורה כיון דיש לה ווסת רק שאינו ווסת קבוע ופעמים מקדמת או מאחרת אבל עכ"פ באותן הימים שבנתים הוא בחזקת מסולקת דמים א"כ מהראוי לתלות יותר שהוא דם מכה ואף שרוב דמים טמאים באים מן המקור זה בעת ווסתה אבל שלא בעת ווסתה מהראוי לתלות שהוא דם החולאת והנה בשו"ת צ"צ סי' פ"ו כתב שלא תהי' האשה סומכת על עצמה להכיר הדם במראותו שהוא ממכתה אלא צריכה תחלה להראות לחכם שני הדמים דם מכתה ודם ראיית נדתה כדי שיכיר החכם בין זה לזה ושם מיירי בנמצא דם שלא בשעת ווסתה ואפ"ה החמיר בזה. איברא דזקיני הח"ץ ז"ל סי' נ"ו השיג עליו בפירש הש"ס יעוין שם. הן אמת שאשתקד כתב לי הרב הגאון אבד"ק ניקאלייב ברוסיא דבתוספתא מבואר בהדיא כהצ"ץ דאם הי' דם מכתה משונה מדם נדתה אינו תולה. וכן דייק מלשון הרא"ש ואני הבאתי דברי פסקי הרא"ש פ' תינוקת שכתב בהדיא דאם הי' דם מכתה משונה מדם ראייתה אינה תולה איברא שהדבר תמוה דאדרבה למה לא תתלה בדם מכתה כל ששוה לה דם ראיתה כעת אף שאינו שוה לדם ווסתה. אמנם נראה באמת דבאמת הרא"ש והתוספתא מיירי כשדם ראייתה כעת אינו שוה לדם מכתה רק לדם ווסתה ונראה שהי' מקודם א"א לתלות בדם מכתה ואף שהוא שלא בשעת ווסתה מ"מ הרי אינו שוה לדם מכתה אבל כשדם ראייתה כעת אינו שוה לדם נדתה יותר מסתבר לומר דהיא דם מכתה דהא הוי שלא בשעת ווסתה. ובזה הארכתי לישב קושית אא"ז הח"צ ז"ל על הצ"ץ וגם לשון הש"ס שמורה כהבנת הח"ץ ז"ל והתוספתא מורה כהבנת הצ"ץ ז"ל וכפמ"ש לא יחלוק ביניהם דהש"ס מיירי ששוה לדם נדתה מקודם א"כ א"א לתלות בדם מכה אף שיש לה ווסת ובזה יתישב היטב מה דאמרו אם יש לה ווסת תולה בווסתה ואם הי' דם מכתה משונה מדם ראיתה אינה תולה והיינו לפמ"ש המרדכי דאם יש לה ווסת היינו שתולה שאינו בזמן ווסתה ע"ז אמר שמ"מ אם אין דם מכתה שוה לדם ראייתה רק לדם נדתה אינו תולה בזה. עכ"פ בנ"ד דשפטו הרופאים שהוא דם מכתה מהחולאת הנ"ל ל"ע והראו מופת שע"י רפואות חזר למקומו בוודאי תולה בזה דאינו מן המקור. וגם לענין הנקיים יפה כתב מעלתו דכל שרואה דם נדות בפני עצמו פשיטא דתוכל לספור נקיים אחר שתראה דם נדה וגם כיון דדם ראיתה משונה מדם נדות פשיטא דתוכל להכיר וע"כ הדין ברור כמ"ש מעכת"ה ובזה אסיים ואומר שלום לכבודו ותורתו והנני ידידו דו"ש באהבה. ויסלח לעיין היטב בכל מ"ש כי קצרתי:
- ↑ אודותיו ראו: רבי נתן רוזנפלד, אב"ד קילקוב. בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
- ↑ קישורים למידע על קוליקיב: ויקיפדיה, המכלול.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |